כן, כמובן שאני יהודיה

כך עניתי לאחד מקוראיי ששאל, לאור אמונתי בישוע, אם אני "עדיין" רואה את עצמי כיהודיה – אבל כמובן שאני מבינה למה הוא שואל, כי גם אני גדלתי על המיתוס הזה שלהאמין בישוע זה אומר כאילו המרת דת וכאילו אתה מפסיק להיות יהודי והופך ל… מה? לגוי? כאילו במטה קסמים איבדת את זהותך הלאומית?

אתם בטח מכירים את הבדיחה הישנה על היהודי בעיירה שהפך לקתולי, והכומר בא לבקר אותו ביום ששי בערב ומתחלחל לראות שהוא ואשתו והילדים יושבים לאכול ארוחה בשרית (אצל הקתולים לא אוכלים בשר ביום ששי). זה בסדר, האיש מרגיע את הכומר, לפני שישבנו לאכול השפרצתי מים על הבשר ואמרתי: היית בקר, מעכשיו אתה דג.

הגיוני, לא?

אבל ברצינות, מה ההגיון במיתוס הזה על אנשים שמפסיקים להיות יהודים? האם להיות יהודי זה בכלל תלוי בדת או אמונה? האם מישהו ברבנות פסק שאתאיסטים מאבדים את הסטטוס של יהודים? האם יהודים שבוחרים להאמין בבודהא, או בניו אייג', מאבדים את זהותם כיהודים? אם כך, אני לא בטוחה שיש רוב יהודי במדינת ישראל.

יש לנו בארץ (ומחוץ לה) יהודים אתאיסטים ויהודים בודהיסטים, לצד יהודים חרדים, דתיים מכל מיני גוונים, רפורמים וכו'. ויש יהודים שמאמינים בישוע. זהו. הרי מתחילת הדרך היו יהודים שבחרו להאמין בו – ישוע נולד כיהודי, נימול כיהודי, חי כיהודי ולימד כרב יהודי את תלמידיו היהודים. זה שאחר כך נכנסו גם גויים לתמונה – כן, זה עפ"י הנבואות בתנ"ך, שהמשיח יהיה גם אור לגויים. אבל קודם כל, בראש וראשונה, הוא המשיח של עם ישראל. לקבל אותו באמונה זה לא משהו שמפחית מהיהדות שלי אלא להיפך, ישוע נותן לזהות היהודית שלי ערך ומשמעות שכישראלית חילונית לא ראיתי – עד שהכרתי את ישוע הזהות היהודית שלי לא אמרה לי כלום, זה היה משהו שכתוב בתעודת הזהות שלי, מילה חסרת משמעות כי, מה, כולנו יהודים, לא? כשגדלים בישראל קל לקחת את זה כמובן מאליו, היהדות היא חלק מהאויר שאנחנו נושמים.

עד גיל 27 לקחתי את יהדותי כמובן מאליו. רק כאן באנגליה פתאום התחלתי להיות מודעת לזה שאני יהודיה – כי כאן זה אומר שאני שונה.

לא נתקלתי בהרבה אנטישמיות כאן, אבל כן שמעתי פה ושם איזו בדיחה חסרת טעם ולמדתי מה אומרים עלינו: מסתבר שעפ"י הסטריאוטיפ כולנו עשירים (הלואי…), קמצנים (בגלל זה יש כל כך הרבה ארגוני צדקה יהודים…) וחושבים רק על כסף (הם לא יודעים שדווקא אוכל בא קודם אצלנו? ובריאות… העיקר הבריאות, לא?) – אני מתבדחת, אבל האמת היא שהייתי המומה לגלות שיש שחושבים עלינו ככה.

מצד שני יש גם סטריאוטיפים חיוביים, שגם הם, בדרכם שלהם, מביאים לי פריחה. יש אנשים שברגע שהם שומעים שאני יהודיה, מתחילים לספר לי כמה הם מקנאים בנו על חיי המשפחה הנפלאים שלנו, וכמה יפה זה ערב שבת עם הנרות ומפת שולחן וכל זה… טוב, אמא שלי כן מדליקה נרות שבת אבל כאן מסתיים הסיפור היפה, אצלנו בבית אף פעם לא זכור לי שהיתה ארוחת שבת מיוחדת, שלא לדבר על חיי משפחה נפלאים…

(היתה לי חברה ישראלית בלונדון שנדהמה לגלות שאמא שלי לא בישלה מרק עוף אמיתי, וטענה שזה מסביר למה יצאתי כזאת מוזרה…) (אמא שלי הכינה מרק עוף מאבקה כזאת בשקית, ויטה נדמה לי.)

אז דווקא החיים בחו"ל הפכו את היותי יהודיה למשהו שאני מודעת לו יותר, כי זה לא נורמלי כאן, זה הופך אותי לשונה מסביבתי. וממה שאני רואה אצל יהודים משיחיים שאני מכירה כאן באנגליה, באופן כללי אני רואה אצלם הרבה יותר נטייה ללכת על הסממנים החיצוניים של היהדות מאשר אצל משיחיים בארץ, ונראה לי שזה פשוט הבדל תרבות שנובע מכך שיהודים כאן הם מיעוט ויש להם יותר צורך לבטא באופן מוחשי את הזהות הזאת. היה לי מוזר בהתחלה כשמצאתי את עצמי בכנסים משיחיים מוקפת בגברים חובשי כיפות, ששמים טלית לתפילה – אני מרקע חילוני, אני לא רגילה… אבל להשתתף בכנסים משיחיים כאן חשוב לי, כי חשוב לי הקשר עם יהודים. כי – נו, הם המשפחה שלי. משפחה מורחבת, אבל משפחה.

אני חושבת שזה חלק מההוויה היהודית – התחושה שאנחנו חלק ממשפחה גדולה. עם? לאום? אלה מילים גדולות, מופשטות כאלה. אנחנו בני ישראל – צאצאים של יעקב אבינו. משפחה.

והתחושה הזאת לא תלויה בדת או אמונה, היא פשוט קיימת. אבא שלי היה אתאיסט פנאטי, אבל הוא היה אתאיסט יהודי. לא היה לו צל של ספק על זהותו כיהודי, והוא השתתף באצ"ל במאבק על ארץ ישראל כמדינת העם היהודי. להיות יהודי זה פשוט מה שנולדים אתו, זהו. כל אחד מבטא את זה בדרך אחרת, וחלק מההוויה היהודית היא הידיעה שתמיד, לא משנה מה תעשה, יהיו יהודים שיסתכלו עליך בשאט נפש ויגידו שאתה לא שומר מספיק מצוות, ויהיו יהודים אחרים שיסתכלו עליך כאילו אתה פנאטי משוגע וממש מגזים עם שמירת מצוות…

שאלתי פעם את אמא שלי אם היא מאמינה ברצינות שלאלוהים אכפת אם היא תערבב בשר וחלב. היא אמרה שלא. אז שאלתי אותה, אם ככה, למה היא שומרת כשרות. התשובה היתה: כדי שקרובי משפחה שבאים לבקר יוכלו לאכול אצלי.

אבל זה כמובן לא עובד עם כולם, כי יש כאלה שמקפידים יותר והכשרות שלה לא עומדת בדרישות שלהם.

הרי זה ידוע שאצלנו אין קונצנזוס על כלום. קח שני יהודים ויש לך שלוש דעות לפחות… כך שלא ממש מפתיע שעדיין ממשיכים לדון אצלנו בשאלה מיהו יהודי… שאלה שהפכה למשמעותית מהרגע שנוסדה מדינת ישראל עם חוק שאומר שאם אתה יהודי יש לך זכות להיות אזרח המדינה – פתאום להיות יהודי זה אטרקטיבי, זה משהו שגורר בונוס… עד אז להיות יהודי זה היה רק משהו שגרר בוז ופרעות… עד הקמת מדינת ישראל, הרעיון שגוי ירצה שיכירו בו כיהודי היה נשמע כמו טירוף מוחלט – להיפך, יהודים עשו את עצמם כאילו הם גויים כדי שיהיו להם חיים קלים יותר (או לפחות קשים פחות). אני מכירה מישהו כאן, יהודי משיחי, שגדל עם שם משפחה שהוריו אימצו כדי לא להישמע יהודים, והוא כאדם בוגר בחר לחזור לשם המקורי – כהן – כי כיום חשוב לו לבטא את זהותו כיהודי.

אני בחרתי לבטא את זהותי היהודית בעיקר ע"י הימנעות מאכילת חזיר ופירות ים (הקטע של פירות ים לא כל כך בעייתי כאן באנגליה, אבל למצוא משהו בלתי-חזירי לשים בסנדויץ' זה ממש מקטין את המיבחר), וגם דברים כמו הדלקת נרות שבת, סדר פסח, חנוכה. וחוץ מזה אני מוצאת את זהותי היהודית מלווה אותי לכל אשר אלך ומבטאת את עצמה בדרכים בלתי צפויות… כמו למשל כשהלכתי עם בעלי לראות את ההצגה על טוביה החולב, ובסצינת החתונה, כשהחתן שבר את הכוס והיו מחיאות כפיים, פתאום קלטתי שאני מוחאת כפיים באופן אוטומטי ובעצם הקהל לא אמור, זה רק השחקנים על הבמה…

או בצורה הרבה יותר כואבת, לפני שנים כשביקרתי חברה בפולין – לא חשבתי בכלל על ההיסטוריה כשתכננתי את הנסיעה, מבחינתי זה היה ביקור סוף שבוע אצל חברה (שהכרתי כשהיא גרה בלונדון) וחוץ מזה קצת תיירות, לראות עולם… לא חשבתי על זה שאני נוסעת לוורשה, ועל כל ההיסטוריה של העם שלי שכרוכה במקום הזה.

אירגנתי ויזה, אירגנתי טיסה, חברתי באה לאסוף אותי משדה התעופה אליה לדירה – הכל טוב ויפה. יצאנו לאכול, שתינו בירה פולנית, הכל בכיף. למחרת בבוקר אנחנו יוצאות מהדירה ופתאום זה מכה בי, ברמה ממש מדהימה. שמעתי על הרעיון של זכרון קולקטיבי אבל אף פעם לא חוויתי אותו ככה. אנחנו בבנין דירות בחלק הישן של וורשה, אנחנו יוצאות מדלת הדירה שלה, עומדות בחדר המדרגות, ופתאום אני רואה – כאילו זה קורה מול עיניי באותו רגע – משפחה מגורשת מהדירה למטה, ושכנים מסתכלים ולא אומרים כלום. זה היה מוחשי וזה המם אותי, הרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף בבטן.

חברתי התקשתה להבין מה עובר עלי. היא לא יהודיה, אין לה את זה. אבל היא הבינה את הצורך שלי לשנות תוכניות, ובמקום התיירות הכיפית שתיכננו, הלכנו לבקר את גטו ורשה. היה נחוץ לי להיות שם.

זה היה לפני למעלה מעשר שנים, אבל עדיין כואב לי כשאני נזכרת.

וזו אחת הסיבות שכל כך כואב לי שיש שאומרים שאנשים כמוני הם לא יהודים. היטלר לא הבחין בין אנשים על פי דת או אמונה. אלה ששונאים יהודים שונאים את כולנו, בין אם אנחנו הולכים לבית כנסת או לא, בין אם אנחנו אתאיסטים או אגנוסטים או ניו אייג'יסטים או בודהיסטים או רפורמים או חרדים עם כיפות שחורות ופיאות, או יהודים שמאמינים שישוע הוא המשיח של עם ישראל.

אבל לפני שאסיים אני רוצה לחזור לנקודה שהזכרתי קודם בדרך אגב: עד שהכרתי את ישוע, הזהות היהודית שלי היתה לגבי סתם מילה בתעודת הזהות שלי. ישוע הוא שנתן משמעות למשהו שכישראלית חילונית לא אמר לי כלום – הוא זה שהראה לי שהעם היהודי הוא לא עם ככל העמים, אלא עם שנבחר ע"י אלוהים. כלומר להיות יהודיה זה אומר שאני חלק מקבוצת אנשים שהיא מיוחדת בעיני בורא העולם בכבודו ובעצמו! אלוהים בחר את אברהם אבינו, ואת יצחק ואת יעקב, הוציא אותנו ממצרים ואמר שאנחנו נהיה לו לעם סגולה. הוא אמר שהוא אוהב אותנו כבבת עינו. הוא הבטיח להחזיר אותנו מהתפוצות, לכרות אתנו ברית חדשה ולכתוב את תורתו על לבנו, "והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם"… כן, אני שוב בירמיהו ל"א, אחד הפרקים ההכי נפלאים בתנ"ך, שבהמשכו נאמר: "כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה… אם ימושו החוקים האלה מלפני… גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים."

דרך האמונה בישוע נפקחו עיניי לראות איך אלוהים רואה את הזהות היהודית שלי, כמה זה משמעותי בעיניו!

כך שלשאלה האם אני "עדיין" רואה את עצמי כיהודיה, התשובה שלי היא: לא רק שאני עדיין יהודיה, לא רק שהאמונה במשיח של עם ישראל אינה סותרת את זהותי כיהודיה, אלא שדרך האמונה הזאת נהייתי עוד יותר יהודיה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s