המצלמה כעזר לכושר גופני ואמצעי לדיכוי הדכאון

יצא לי לבקר בבלוג של מישהו שכותב על צילום, שהעלה את השאלה: למה אתם מצלמים? שאלה שעניינה אותי, מפני שאצלי הצילום הוא תחביב חדש – רק לפני כמה חודשים, כשסוף סוף עשיתי את הצעד המהפכני וקניתי מצלמה דיגיטלית, התחלתי לגלות את הכיף שבצילום, כי עם דיגיטלית אפשר לצלם כל שטות שרואים, אפשר לנסות שמונים אלף זוויות שונות וכו' בלי לחשוש שייגמר הפילם. ואפשר לראות את התוצאות מייד ולהראות אותן לחברים באינטרנט מייד.

ואני מוצאת שהמצלמה נותנת לי הרבה יותר ממה שיכולתי לשער: כן, כמובן שהיא עוזרת לי להנציח רגע, לקחת אתי זכרון של משהו יפה/מיוחד/מעניין/מצחיק שראיתי, אבל היא גם גורמת לי לשים לב יותר לסביבתי, היא נותנת לי תירוץ לעצור ולהסתכל על עץ או על ציפור או על פרת משה רבנו או מה שלא יהיה.

ותשופר נוסף שלא ציפיתי לו הוא שהמצלמה מעודדת אותי לצאת מהבית יותר – לא יודעת אם מישהו חשב לשווק מצלמות כעזר לכושר גופני, אבל במקרה שלי זה עוזר! בייחוד בעונה הזאת של השנה, כשהימים כל כך קצרים כאן ויש הרבה פחות שמש, אני מודעת מאד לצורך שלי לצאת החוצה ולתפוס אור יום אפילו אם זה רק לסיבוב קצר כאן בשכונה, אבל כשאני לוקחת את המצלמה אתי (והיא די הולכת אתי לכל מקום) זה הופך את הסיבוב הקצר בשכונה להרבה יותר מעניין, העצים נראים שונים כל פעם כי יש שלכת, וכך הטיולים הקצרים שלי הופכים טיפה פחות קצרים, אני נחשפת יותר לאויר צח ואור יום, והתוצאה: פחות דכאון!

(דכאון חורף זה משהו שלא זכור לי מהארץ, אבל כאן זו תופעה נפוצה, והיו לי איזה שנתיים שבהן תפסתי את זה במיוחד חזק. כך שאני עכשיו משתדלת מאד להיאבק בזה – זה ממש לא כיף.)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s