זהו, נגמר השלג

025

היה כזה יפה… אבל מצד שני בשלג הרבה יותר קשה להגיע לכל מקום, ללכת בשלג זה אומר לנעול מגפיים/נעליים מתאימות, ולנהוג בשלג זה בכלל חוויה… בשנה שעברה נאלצתי לעשות זאת, כי השלג נשאר כל כך הרבה זמן שפשוט אי אפשר היה לעצור את החיים עד שזה יעבור – יש גבול לכמה זמן שאפשר לדחות קניות בסופר. בכבישים הראשיים זה לא בעיה, כי הרשויות המקומיות דואגות לפזר מלח על הכביש, אבל אין להם מספיק מלח בשביל כל הרחובות הצדדיים, ובדרך חזרה מהסופר, ברחוב שמוביל אל החניה שלנו, הרגשתי כאילו אני אוטוטו מחליקה אל עבר מכוניות חונות בצד הכביש.

אז מסיבות פרקטיות אני שמחה שהשלג נעלם. היו לנו כמה ימים של יופי בחוץ, ועכשיו החיים יכולים לחזור למסלולם.

השלג התחיל להיעלם אתמול בערב, כשהטמפרטורה עלתה אל מעל האפס. הצחיק אותי שאני יושבת בסלון ושומעת מפעם לפעם רעש מבחוץ שנשמע כמו כשמפשירים את הפריזר ומפעם לפעם איזו חתיכת קרח גדולה נופלת… זה מה שקרה בחוץ, רק בקצת יותר גדול מהפריזר שלי. אחר כך גם ירד גשם, וזהו, אין כבר כמעט זכר לשלג שהיה כל כך עבה ויפה אתמול.

ישבתי לי קודם עם הקפה והסתכלתי החוצה, כדרכי, צופה בעולם שנראה פתאום כזה נורמלי ומשעמם… ואז באה ציפור לאכול קצת גרעינים, אדום החזה שקפץ לביקור קצר ושימח אותי. (לא, לא צילמתי – הם באים לביקורים כאלה קצרים שעד שאלך להביא את המצלמה הוא כבר לא יהיה שם.) ואחר כך ראיתי סנאי רץ לאורך הגדר. אז לא כזה משעמם :)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s