מה נשתנה החג הזה מכל החגים?

מתחילת חנוכה מסתובבות לי מחשבות בראש ולא נותנות לי מנוחה, אז הגיע הזמן לשבת ולכתוב אותן.

זה התחיל מהקטע הזה שאומרים שכל החגים שלנו מסתכמים ב"ניסו להרוג אותנו, תודה לאל לא הצליח להם, בואו נאכל" – ופתאום עלה בדעתי שבעצם חנוכה שונה, שבחנוכה לא ניסו להרוג אותנו, רק טימאו לנו את בית המקדש.

והיו בוודאי אנשים אז שאמרו: מה הביג דיל, על דבר קטן כזה יוצאים למלחמה?

יהודה המכבי ידע שבעיני ה' זה כן עניין גדול.

האם אנחנו יודעים מה נחשב עניין גדול בעיני ה' אלהינו? האם אנחנו זוכרים שנבחרנו להיות לא עם ככל העמים אלא העם המיוחד שלו – שבנו בחר ה' ואמר לנו: "קדושים תהיו כי קדוש אני" (ויקרא י"ט 2) ולנו הוא אמר: "כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם: לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף: וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים: כי תועבת ה' כל אלה ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך." (דברים י"ח 9-13)

המכבים היו מוכנים לסכן את חייהם כדי לטהר את המקדש מהטומאה של עבודה זרה. אנחנו, עם ישראל, כמו בית המקדש שעמד בירושלים, אמורים להיות קדושים לה'. אבל איכשהו מתישהו הסתננה עבודה זרה לתוך התרבות שלנו והפכה לחלק אינטגרלי מההוויה הישראלית – איכשהו מתישהו נשכח מאתנו שיש דברים שהם תועבה בעיני ה' וזה לא רק אכילת חזיר או שרימפס. יש בתרבות שלנו המון אמונות טפלות, קמעות "למזל", חמסות "נגד עין הרע", מגידי עתידות מכל מיני זנים שונים, וכו' וכו'. אה, כן, כמעט שכחתי, יש אצלנו גם עבודת כוכבים ומזלות.

ומכל המחשבות האלה מצאתי את עצמי תוהה: אולי חג חנוכה, בין סופגניה לסופגניה, הוא זמן הולם לחשבון נפש? אולי כשחוגגים את הנצחון של המכבים, זה הזמן לזכור בשביל מה הם יצאו למלחמה, ולבחון את עצמנו: באיזה מובנים ההיכל שלנו זקוק לטיהור?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s