בפורום ישראלים באירופה הציגו לנו שאלון, שבו בין השאר התבקשנו לציין שני דברים שהתרגלנו אליהם בקלות בארץ שאנחנו גרים בה, ושני דברים שאין סיכוי שאי פעם נתרגל אליהם. אתמול בערב עניתי על השאלון, ונראה לי ממש הולם שהיום אחר הצהריים יצאתי כאן לקניות…
כי בשאלון שם הזכרתי את שעות הפתיחה המוזרות של החנויות ובתי הקפה כאן – באמת שאני לא חושבת שאי פעם אפסיק לתמוה על הקטע הזה, ולהתעצבן שוב ושוב מחדש על זה שבחמש וחצי כמעט הכל נסגר ובשש מקפלים את המדרכות.
טוב, הגזמתי בעניין המדרכות, אבל באמת, הם מגזימים. אני לא מבינה איך ומתי אנשים שעובדים במישרה מלאה מצליחים לקנות איזה בגד או נעל או משהו. וזה לא שאני גרה באיזה כפר נידח, אני גרה בעיר של כ-100,000 תושבים, יש במרכז חנויות בשפע, בתי קפה, מסעדות, פאבים, הכל, אבל שעות הפתיחה שלהם פשוט מדהימות. יצאתי לשם היום, הגעתי העירה בארבע וחצי, הצלחתי לתפוס שתי חנויות שפתוחות עד חמש וחצי (שמאחת מהן יצאתי כשכבר התחילו לכבות אורות) ועוד אחת שפתוחה עד שש (שזה מבחינת הבריטים ממש מאוחר) ואחר כך בדרך חזרה לאוטו לתדהמתי מצאתי שחנות Boots, שזה פחות או יותר כמו סופרפארם אצלנו, שינתה את שעות הפתיחה שלה והם עכשיו פתוחים עד שבע בערב כל יום! יו!!! הקידמה הגיעה אלינו… איזה תענוג היה להיכנס לשם אחרי שש ולקנות ג'ל רחצה ושוקולד!
ויש גם חנויות שסוגרות עוד יותר מוקדם – מה שנקרא כאן charity shops (מילולית: חנויות צדקה) שהן חנויות שבהן מוכרים דברים יד שניה (והרווח הולך למטרת צדקה מסויימת). האנשים שעובדים בהן הם מתנדבים, וההנחה היא שאי אפשר לצפות ממתנדבים שיעבדו עד חמש וחצי חלילה (למרות שבהרבה מקרים הם עושים רק חצי יום פעם בשבוע), אז חנויות צדקה נסגרות בארבע, ארבע וחצי, אולי חמש מקסימום…
ובתי קפה – המון סוגרים בחמש או חמש וחצי, שזה נראה לי מוקדם אימים, אבל יצא לי להיכנס עם חברה לבית קפה בשלוש אחה"צ ולשבת שם לאכול כשמתחילים מסביבנו להרים כסאות על השולחנות כי מסתבר שהם סוגרים בארבע! שלא לדבר על בית הקפה החדש שנפתח קרוב לביתי – כל כך שמחתי לראות שפתחו שם בית קפה, אבל השמחה הזאת נמוגה כשראיתי שהם פתוחים עד שתיים וחצי.
לא, ממש אין סיכוי שאי פעם אתרגל לזה.
כמו שאני בטוחה שגם לא אתרגל אף פעם לזה שאתה יוצא כאן לארוחת ערב ומגלה שהם מפסיקים להגיש אוכל אחרי, נגיד, תשע… זה משתנה ממקום למקום. בפאבים מסויימים זה אפילו שמונה! המסעדות ההודיות הרבה יותר נינוחות בעניין הזה, וזו אחת הסיבות לנוהג של אכילת ארוחה הודית אחרי ערב שתייה בפאב – הפאבים נסגרים ב-11 (גם זה המם אותי כשהגעתי לכאן מתל אביב!) והחבר'ה השכורים נשפכים משם ישר אל תוך המסעדה ההודית הקרובה.
ולאנגלים כל זה נראה לגמרי סביר ונורמלי…
מירב מקלפת תפוזים 