הבה ננסה ונראה…

רשומה זו מבוססת על אתגר שנגנב מבלוגר מוכשר ומוכר בתפוז, שכותב פרוזה נפלאה, משעשעת ומטורפת באופן קבוע פעם בשבוע. אבל כבר לאחר משפט אחד בלבד האתגר נראה קשה מעבר למצופה. לא קורה הרבה ששפחתכם הנאמנה מתקשה להתבטא בכתב, אבל הפעם… מתקשה מאד מאד… אך בכל זאת, הבה נראה אם אפשר לכתוב משהו מסוג הפרוזה, כלומר לא רשומת דעות אלא משהו… בואו נאמר… משהו שלא באמת קרה… אגדה…

אבל את ההתחלה המקובלת באגדות לא אוכל לכתוב כאן, בשל הגדרות האתגר. וגם את הסוף הנהוג לא אוכל לכתוב כאן. הו, כמה קשה האתגר הזה!

דייייייייייייייייי! הצייייייייייייייילו! אני לא יכולה יותר……………….

טוב, בחרתי כמובן את האופציה ההכי קשה – האתגר היה לכתוב בלי אחת מהאותיות הנפוצות ביותר בעברית – א', ה', י', ר' או ל'. ואני בחרתי י' כי זה כבר הסתובב לי בראש בגלל פוסט שקראתי איפשהו הערב על טעויות בהכפלת יו"דים. אבל לכתוב בלי יו"ד זה אומר לא רק לוותר על מילים כמו "אני" או "בלי" אלא גם פעלים בגוף ראשון יחיד בעבר (הלכתי, חשבתי, ניסיתי) וגם מילים שמסתיימות ב"ית" או ב"ים" וגם… יו… לא יכולתי לומר שאנסה לכתוב סיפור… ואת האגדה לא יכולתי להתחיל ב"היה היה פעם" ולא לסיים ב"הם חיו באושר ועושר"…

מה אני אגיד לכם, כל הכבוד לאלה שמצליחים במשימות כאלה! וכל הכבוד למוטיאור, שהצליח לעמוד באתגר הזה ולכתוב סיפור שלם. (ולא יכולתי לכתוב את שמו קודם, בגלל היו"ד.)

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s