אז מה הסיפור עם קילוף התפוזים?

הייתי בסופר היום והצלחתי לעבור על פני כל מיני עוגות מעניינות בלי לקנות אף אחת. למה העוגות האלה נראות לי מעניינות? מנסיון. מאחר וכבר יצא לי מן הסתם לטעום עוגות, אני יודעת שעוגה זה דבר טעים וכיפי. מישהו שהגיע עכשיו מהמאדים ויראה את העוגות, יתכן ולא ידע שהן טעימות, יתכן שאפילו לא יזהה אותן כדבר מאכל.

בסופר לפעמים מנסים להכיר לנו מאכלים חדשים – עומדת שם מישהי שמציעה לעוברים ושבים לטעום, כי למה שיקנו מוצר שהם לא מכירים? אם הם מתחילים לשווק, נאמר, מרק עוף אינדונזי, מי שלא ביקר באינדונזיה (או לפחות במסעדה אינדונזית) לא ידע אם זה טעים.

מתי הכי קשה לעבור על פני הדוכנים האלה בלי לטעום? כשמדובר באוכל חם, והריח מפתה. מתי הכי קשה לי לצאת מהסופר בלי לקנות דבר מאפה מתוק? כשאני מריחה את ריח האפייה. הריח אומר: זה טעים.

אז מה הקשר בין כל זה לבין התגית התמוהה שלי?

שמעתי פעם סיפור על נער ממשפחה עניה בהודו, שאמא שלו שלחה אותו למכור תפוזים. הנער ישב על המדרכה עם ארגז התפוזים לפניו, וצעק: תפוזים, תפוזים! ואנשים עברו על פניו בלי לעצור. שעות על גבי שעות הוא ישב שם וצעק בכל כוחו, בידיעה שפרנסת המשפחה תלויה בו, שהם זקוקים לכל רופי שיוכל להשיג כדי לקנות אוכל. שעות על גבי שעות הוא ישב שם בשמש, ואף אחד לא עצר לקנות תפוזים.

בשלב מסויים הנער המסכן היה כל כך עייף וצמא, שהחליט להסתכן בזעם אמו ולאכול את אחד התפוזים. לקח הנער את אחד התפוזים מהארגז, והתחיל לקלף אותו.

והעוברים ושבים הריחו את ניחוח התפוז, ועצרו לקנות.

ישוע המשיח הוא התפוז שלי – אני כבר יודעת מנסיוני כמה נפלא הוא, אבל רוב בני עמי לא יודעים, לא מכירים אותו, ואין להם מושג מה הם מפסידים. מפעם לפעם יש בבלוג שלי רשומות שבהן אני משתפת את קוראיי טיפה במשהו מהניחוח של התפוז הזה, מחלקת משהו על איך זה לחיות בידיעה שדרך ישוע אלוהים סלח לי על הכל ושאני חופשיה לבוא לפני אלוהים ולשטוח בפניו את כל מה שמטריד אותי, איך זה לחיות בידיעה שאלוהים אוהב אותי ושאכפת לו מכל מה שקורה לי, איך זה לחיות כאדם שיודע שחטאיו כופרו אחת ולתמיד על ידי המשיח. כי איך תדעו אם לא אספר לכם, אם לא אקלף את התפוז כדי שתוכלו להריח כמה נפלא הוא?

התפילה שלי היא שאנשים יקראו את הרשומות האלה ויריחו את ניחוח ישוע ויבחרו לטעום, ויגלו בעצמם כמה נפלא הוא!

העורך הפנימי שבתוכי אומר: כמה פעמים את משתמשת באותה מילה? נפלא, נפלא, נפלא – נו, באמת, את לא יכולה למצוא חלופות, לעשות את הטקסט יותר מעניין ומגוון? אבל אין לי מילה אחרת במקום. ממש אין לי. ישוע הוא פשוט נפלא. ואני רק רוצה שעוד ועוד אנשים יכירו אותו. חבל לי על כל בני עמי שחיים בלעדיו, שחיים בלי לדעת כמה אלוהים אוהב אותם, בלי לקבל את הכפרה על חטאיהם, בלי לחוות את השחרור מכבלים שאני חוויתי, בלי לקבל דרכו את הרפואה לכל כך הרבה צלקות רגשיות… ישוע אמר:

"אני השער. איש אשר ייכנס דרכי - יוושע... אני באתי כדי שיהיו להם חיים ובשפע שיהיו להם. אני הרועה הטוב. הרועה הטוב נותן את נפשו בעד הצאן." (יוחנן י' 9-11)

ישועה. חיים בשפע. רועה טוב שנתן את נפשו בעדנו. זה התפוז שאני מקלפת כאן.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אז מה הסיפור עם קילוף התפוזים?

  1. פינגבק: אולי אני צריכה להפסיק לקלף תפוזים? | מירב מקלפת תפוזים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s