לפעמים אני מרגישה שכל החיים שלי הם תרגום אחד גדול.
גדלתי על שתי שפות, ולכן היה לי קל יחסית כשהגעתי לאנגליה – הרבה יותר קל מאשר לישראלים שלא גדלו בבית דובר אנגלית. אבל עדיין חסרו לי מילים לכל מיני דברים שפשוט לא עלו אף פעם בשיחות ביני לבין אמא שלי. כי לדבר אנגלית בבית עם אמא זה לא אותו דבר כמו ללמוד באנגלית, לעבוד באנגלית, לעשות קניות באנגלית, לנהל חיי חברה באנגלית – וחוץ מזה האנגלית של אמא שלי היא אנגלית של אשה שנולדה בדרום אפריקה בתקופה מסויימת ועלתה לארץ ב-1949 ומאז היא לא משתמשת באנגלית באותה מידה כמו קודם, כך שהאנגלית שלה השתנתה עם הזמן, קיבלה לתוכה כל מיני מילים ישראליות (לא רק מילים עבריות – היא אומרת אינסטלטור באנגלית למרות שהמילה הזאת לא שאולה מאנגלית), ויש כל מיני מילים או ביטויים שחסרים לה אז היא מתרגמת אותם מילולית מעברית ואני נאלצת לתרגם לי אותם בחזרה לעברית כדי שאבין על מה היא מדברת.
אז כן, כשהגעתי לכאן היה לי קל יחסית לישראלים שלא גדלו בבית דובר אנגלית, אבל בכל זאת חסרו לי מילים, ועדיין, אחרי כל השנים כאן, מפעם לפעם אני נתקעת ומחפשת מילה, מפעם לפעם אני משתמשת במילה הלא נכונה כי יש מצבים שבאנגלית יש כמה מילים שונות שמקבילות למילה אחת בעברית וזה מבלבל אותי – למשל כיור, שבאנגלית בריטית יכול להיות sink אם זה הכיור במטבח, או washbasin אם זה בחדר האמבטיה או בשירותים. מאד יצחיק אותם אם תגידו שרחצתם ידיים ב-sink או שרחצתם כלים ב-washbasin, אבל בחשיבה ישראלית כיור זה כיור וזהו. ולפעמים אני מצחיקה את האנגלים כשאני מתרגמת מילולית בלי לחשוב, כמו למשל כשדיברתי פעם על "לקום עם התרנגולות" והסתכלו עלי מוזר, כי אצלם מדברים על לקום עם הזמיר.
אבל לפעמים זה לא עניין של בלבול ולא עניין של מילה שפשוט חסרה לי כי אני לא יודעת, אלא מילים שפשוט חסרות – אין מילה לזה באנגלית כי זה לא קיים בתרבות האנגלית, או להיפך, דברים שאני מכירה כאן באנגליה וכשאני מנסה לדבר עליהם בעברית אני נתקעת כי הם לא קיימים בארץ, ואני צריכה לחשוב איך לתאר אותם למישהו שאף פעם לא נתקל בהם.
סתם דוגמא שטותית שעולה לי בראש מאחר והיום ה-25 בדצמבר ואנשים כאן חוגגים כריסמס, ואחד ממינהגי הכריסמס הבריטיים הוא מה שנקרא Christmas Crackers, שממש ממש ממש אין לי מושג קלוש איך לנסות אפילו לתרגם לעברית. אם אתם רוצים לראות איך זה נראה, הקישור שנתתי יקח אתכם לדף ויקיפדיה באנגלית ויש שם תמונה. מניחים את הדברים האלה על השולחן בין הסועדים – אחד לכל סועד – ובשלב מסויים של הארוחה מתקיים המינהג של pulling the crackers – משיכת הקרקרים :) אתה ומי שיושב לידך מחזיקים אחד כזה, כל אחד מחזיק קצה, ומושכים עד שזה נפתח והשטויות שבפנים עפות החוצה, ברעש כי יש בפנים משהו שעושה בום כשמושכים אותו. השטויות שבפנים מכילות בדרך כלל: מתנה קטנה ושטותית; כובע או כתר נייר צבעוני מקופל שעליך לפתוח ולשים על ראשך; ופתק עם בדיחה, שחייבת להיות בדיחת קרש ושמקריאים אותה לכולם. והנה תראו כמה מסובך היה לי לתאר לכם משהו שבאנגלית בריטית פשוט מציינים אותו בביטוי בן שתי מילים. ולהיפך – יש דברים שבתרבות הישראלית הם ברורים ומובנים מאליהם וכשאני מזכירה אותם בשיחה עם אנגלים אני צריכה להתחיל להסביר ולפרט ולענות על שאלות.
כל זה הופך את חיי כבלוגרית למעניינים ומאתגרים. זו אחת הסיבות שבגללן אני כותבת גם בלוג באנגלית וגם בלוג בעברית – יש דברים שאם אנסה לכתוב אותם כאן, יקח לי שמונים שנה ויצא לי נורא מסורבל, ואם כל מה שאני רוצה זה, למשל, לפרוק עצבים על משהו, אני מעדיפה לעשות את זה מהר ובקיצור ולא להצטרך להתחיל להסביר דברים שהקורא דובר האנגלית המצוי יבין בלי בעיות. מצד שני יש דברים שאני יכולה לכתוב כאן בקיצור ובלי הסברים מיותרים כי אני מדברת עם ישראלים, שמבינים את הצד הישראלי שלי – כצברית שחיה באנגליה יש דברים בחיים שלי שהאנגלים לא מבינים לגמרי ויש דברים בחיים שלי שישראלים אחרים לא מבינים לגמרי. ובכלל, כאדם שתמיד הרגיש כאילו הוא בא מכוכב אחר, בכל מקום שאלך תמיד יהיו אצלי דברים שאנשים אחרים לא יבינו. אז חלק מהכתיבה שלי היא מעין נסיון לתרגם את עצמי, לנסות להסביר בשפה שאחרים יבינו איך העולם נראה מנקודת המבט שלי.
מפעם לפעם אני מקבלת תגובה שמראה לי שמישהו הבין. מפעם לפעם אפילו יש תגובות שמראות לי שאני לא היחידה, שיש עוד משוגעים כמוני :) ולפעמים התגובות מראות לי שמשהו בכל זאת אבד בתרגום. לא קל להבין נקודות מבט שונות, דרכי חשיבה שונות, סוגי אישיות שונים. אבל אני ממשיכה לנסות.
אני לא מדברת רק על בלוגים, אלא גם על מה שקורה בחיים שמחוץ למסך המחשב. אני פוגשת אנשים והם שואלים שאלות שנחשבות לשאלות נורמליות, סטנדרטיות, והציפיה היא לתשובה נורמלית, סטנדרטית, אבל התשובות שלי בדרך כלל לא מתאימות לציפיות. וחלק מהאתגר בשבילי הוא לנסות למצוא דרך טובה לענות, לנסח את התשובה שלי כך שהם יבינו, לתרגם את עצמי לשפה שלהם. אבל לפעמים אין לי כוח ואני נותנת תשובה קצרה/מתחכמת, או סתם עונה תשובה סטנדרטית כי נראה לי שהאדם ששאל לא מסוגל להבין ואין טעם. מכירים את האנשים ששואלים מה שלומך ואין להם שום עניין לשמוע את התשובה? לא תמיד שווה לנסות לענות בכנות.
והנה נקודה שבה חסרה לי מילה בעברית, מילה כדי לתאר את מה שאני מסיימת כאן עכשיו – אם זה היה בבלוג שלי באנגלית הייתי אומרת: end of ramble, כי ככה אני קוראת לפוסטים שבהם אני לוקחת חוט מחשבה והולכת אתו לאן שהוא לוקח אותי, מין טיול חופשי כזה, בלי מצפן או מפה. מישהו מכיר מילה לזה?
(מילון מורפיקס אומר: טיול או שוטטות נינוחה, ללא כיוון מסויים; פועל: שוטט, טייל להנאתו; דיבר או כתב בצורה לא ממוקדת. מורפיקס צודק לדעתי.)