כי אין לי זמן לכתוב רשומה רצינית. בעלי חוזר היום הביתה אחרי כמה ימים שהיה אצל הוריו ואני צריכה לעשות טיפה קניות כי לא הייתי בחנויות מיום חמישי שעבר. הייתי מעדיפה לעשות קניות אתמול ולהיות בבית כשהוא חוזר, אבל אתמול, בתור היום שאחרי כריסמס, שעות הפתיחה של החנויות – אפילו הסופרים הגדולים – היו די מזעזעות, ומאד לא ידידותיות לצפורי לילה שכמוני. היום עדיין יום חופש להרבה אנשים, ושעות הפתיחה עדיין לא חוזרות לנורמלי, אבל הן יותר סבירות מאשר אתמול.
ומחר אני אמורה לפגוש חברה שמגיעה מלונדון לביקור, שזה מאד כיף בשבילי כי אני ללונדון כמעט אף פעם לא נוסעת. גרתי בלונדון במשך שנים וכל פעם שאני מבקרת שם אני תוהה איך הצלחתי לשרוד את הרעש וההמולה והצפיפות ואיך שכולם ממהרים כל כך… טוב, אני יודעת את התשובה, הייתי צעירה יותר והיה לי מרץ, והייתי מהאנשים האלה שממהרים כל הזמן ומקטרים על התיירים שהולכים כל כך לאט :)
חוץ מזה, השתעשעתי מהתמונה בעתון של אנשים בבגדי ים שיצאו לשכשך בים במשך הסופ"ש כי מזג האוויר כל כך נעים יחסית לעונה, טמפרטורות של 11-12 ביום…
ועדיין לא נגעתי בשרביט סוף העולם, אבל זה לא סוף העולם, נכון? :)
חוצמזה אתמול נהניתי לזרוק לאנשים בגוגל פלוס את החידה: השנה אהיה בת 50, ולא נולדתי בדצמבר. נראה לי שהשבוע האחרון של 2011 זה בדיוק הזמן לעשות להם את זה. (לקוראים התפוזיים מן הסתם אין צורך להסביר.)
זהו, סוף הסתמיקבץ (כן, המצאתי מילה). ותודה שטסתם מירב.
מירב מקלפת תפוזים 