מוטיאור הזכיר לי שבשרביט שהסתובב בבלוגיה בסוף 2010 הוזמנו, בין השאר, להתנבא על מה שיקרה בבלוג שלנו במשך השנה. אז הצצתי ברשומה שלי, ומאחר וגיליתי שפרסמתי אותה ב-29 בדצמבר, נראה לי הולם לבדוק מה המצב היום, אחרי שנה בדיוק.
וכאן אני נאלצת להתוודות: מסתבר שכתבתי כאן הרבה הרבה פחות בשנה הזאת. לפי הקצב הקודם שלי צפיתי כ-180 רשומות בשנה, אבל מספר הרשומות שלי כרגע עומד על 139, שמתוכן רק 77 נכתבו בשנה האחרונה.
וזה מסביר, מן הסתם, למה רמת הכניסות ירדה – לפי הקצב עד אז, צפיתי כ-16,000 כניסות בשנה. המונה שלי, כפי שאתם רואים, עוד לא עבר את ה-11,000 אפילו. סך כל הכניסות לבלוג שלי בשנה האחרונה עומד על 6,583, שזה ממש לא באותו סדר גודל כמו בהתחלה. (לפני שנה הבלוג שלי היה חדש, רק בן ארבעה חודשים.)
מה שכן התממש מתוך מה שאמרתי שם הוא שהמשכתי לכתוב כאן. אמנם כתבתי פחות – היו לי תקופות עסוקות יותר – אבל לא נעלמתי ליותר מאשר 40 יום בבת אחת (וגם זה היה מקרה בודד, די קיצוני).
אוסף הבולים שלי הוכפל – היו לי שישה בולים מארבעת החודשים הראשונים שלי כאן, ובשנה האחרונה קיבלתי עוד שישה. בהתחשב בזה שקצב הכתיבה שלי קטן בהרבה, היחס בין מספר הרשומות שלי לבין מספר הבולים לא השתנה הרבה – אנחנו מדברים על שש רשומות מבויילות מתוך 62 בארבעת החודשים הראשונים שלי כאן, לעומת שש רשומות מבויילות מתוך 77 בשנה האחרונה. כלומר היחס קודם היה בערך 1:10 ובשנה האחרונה בערך 1:13 – וכאן אני מפסיקה את החפירה הסטטיסטית, לא לפני שאזכיר לכם את הסיפור על הסטטיסטיקאי שבמשך שנים על גבי שנים סירב לטוס כי הוא קרא שיש סיכוי של אחד לאלף שתהיה פצצה על המטוס. כשאחד מחבריו שמע שהוא טס לאמריקה, שאל אותו איך זה. מצאתי פתרון, הסביר הסטטיסטיקאי לחברו, אני לוקח אתי פצצה בתיק. הסיכוי שיהיו שתי פצצות על אותו מטוס הוא אחד למיליון.
מאחלת לכולם ששנת 2012 תביא לכם דברים טובים ומשמחים, ושתהיה שנת בלוגים פוריה.
מירב מקלפת תפוזים 