היכרות בשלבים

מחשבות שעלו בראשי כשהתחלתי לקרוא היום בפרשת השבוע, פרשת "וארא":

אלוהים פה כאילו מעלה זכרונות מתחילת הקשר שלו אתנו, מההיכרות שלו עם אברהם ויצחק ויעקב, כשהוא נראה אליהם אבל "ושמי יהוה לא נודעתי להם" (שמות ו'3) – שלב ראשון של היכרות, קשר פחות קרוב מהקשר שלו עם משה, שבפניו אלוהים הציג את עצמו כאילו בשמו המלא. ועכשיו הוא מתכונן לשלב הבא: "לכן אמור לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים." (שמות ו'6-7) זה קצת כמו בהיכרות בין בני אדם, לא? לאט לאט, שלב שלב, אנחנו מגלים יותר על עצמנו למישהו שפגשנו, חושפים עוד פרטים אישיים ככל שהקשר מתפתח.

אלוהים גם הבטיח שיהיה שלב נוסף בהיכרות בינינו: "הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה: לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו… כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום יהוה נתתי את תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם" (ירמיהו ל"א31-33). כאן מדובר בהיכרות ברמה הרבה יותר אישית. את הברית שהוא נתן לנו בסיני הפרנו, אבל אם אלוהים כותב את תורתו ישר על הלב של מישהו, זה עניין אחר…

היו זמנים שהסתבכתי עם הפסוקים האלה, לקח לי זמן לקלוט למה אני מסתבכת עם זה – הבעייה שלי היתה עם המילה "תורה", שהיא מילה שאנחנו משתמשים בה לציין את חמשת הספרים הראשונים בתנ"ך, ואת קובץ הכללים שנמצאים בתוכם, אבל האם לזה התכוון אלוהים כשהוא אמר שיכתוב את תורתו על הלבבות שלנו? שהוא יחרוט בלב של כל אחד מאתנו את כל הכללים המפורטים האלה על שעטנז ונידה והקרבת קרבנות ומה לעשות עם חולי צרעת? זאת היתה הבעיה שלי – אני חיה תחת הברית החדשה הזאת שירמיהו ניבא, אבל בהחלט אין לי בלב רשימה כזאת.

אבל אלוהים אמר שזאת תהיה ברית אחרת, שונה, לא כמו הברית שהפרנו.

זאת ברית שונה, ברית שמבוססת על סליחה: "כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד" (ירמיהו ל"א 34)

זאת ברית שכל מי שחי תחתיה מכיר את אלוהים באופן אישי: "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יהוה" (ירמיהו ל"א 34)

זאת ברית שלא מבוססת על רשימת כללים שכתובים על נייר או על לוח, אלא על זה שאלוהים כותב את תורתו ישר על הלב שלנו – מה זאת "תורתו"? רשימת כללים ארוכה? לא. "תורתו" פירושו מה שאלוהים מורה לנו, וכשמישהו שאל את ישוע הוא תימצת את זה בשני פסוקים מתוך החומש: ואהבת את יהוה אלוהיך… ואהבת לרעך כמוך. את זה אלוהים כתב על הלב שלי כשנכנסתי אל תוך הברית החדשה שלו, דרך הקורבן של ישוע המשיח, שמת כדי לכפר אחת ולתמיד על החטאים שלי ושלכם ושל כולם.

אז את שומרת שבת? אנשים שואלים אותי לפעמים, וברור לי שהשאלה היא בעצם לא כל כך עלי באופן אישי אלא שאלה כללית יותר: יהודים שמאמינים בישוע שומרים שבת? והתשובה היא שיש ששומרים יותר ויש ששומרים פחות ויש שבכלל לא – אין אצלנו ספרי הלכה שאומרים בדיוק מה מותר ומה אסור, אין לנו רשימות של דברים שאיזשהו רב החליט שנחשבים ל"מלאכה" ולכן אסור לעשות אותם בשבת אפילו אם בשבילך באופן אישי לעשות את הדברים האלה זה כיף ומנוחה ועונג שבת אמיתי. הרג אותי משהו שראיתי לפני איזה יום יומיים בגוגל פלוס, שיחה שהתפתחה בין שני יהודים דתיים אמריקאים שהיה אצלם לאחרונה שלג: האם מותר או אסור לילדים לשחק עם כדורי שלג בשבת? אחד גרס שיצירת הכדור נחשבת למלאכה. נו, באמת. מישהו ברצינות מאמין שלזה אלוהים התכוון כשהוא אמר לנו לקחת יום ולנוח ולא לעבוד כמו חמורים כל הזמן?

זאת רק דוגמא קטנה – דוגמא קטנה להבדל התהומי בין החיים תחת הברית החדשה לבין החיים תחת ההלכה, שאמנם מבוססת במקור על התורה שנתן לנו אלוהים בהר סיני, אבל מאז התווספו שם כל כך הרבה דברים שבני אדם המציאו… בני אדם שאני מניחה שפעלו מתוך מניעים חיוביים, מתוך רצון באמת לכוון לרצונו של אלוהים, אבל כידוע, כוונות טובות לא תמיד מובילות למקום טוב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s