שרביט "בחזרה ללימודים"

מה, כבר? אבל עוד יש… אה, טוב, בעצם רק עוד שבוע עד שהילדים חוזרים לבית הספר. לאן בדיוק נעלם אוגוסט?

לא מבטיחה לענות על כל השאלות, אבל קיבלתי את השרביט החביב הזה מגגג וחשבתי שאנסה לראות כמה אוכל לדלות מזכרוני. ימי בית הספר אצלי הם די מזמן…

– האם תוכלו לנקוב בשמות המחנכות שלכם לאורך בית הספר היסודי? שמות פרטיים זה מספיק.

כתה א'-ב': רונה; כתה ג'-ד': נדמה לי שקראו לה חנה, אבל אני ממש לא בטוחה; כתה ה'-ו': צביה; כתה ז'-ח': ערה

(כן, בזמני בית ספר יסודי היה עד כתה ח', ומשם הלכנו ישר לתיכון. את חטיבת הביניים עוד לא המציאו.)

– מכירים את המשפטים האלה שמורים תמיד אומרים? "הצלצול הוא בשבילי", וכאלה? איזה משפט המורה שלכם תמיד הייתה אומרת?

לא זוכרת

– ארוחת העשר המוצלחת ביותר היא כמובן פיתה עם שוקולד. לא ככה?

אצלנו זה אף פעם לא היה פיתה – או לחם או לחמניה עם ממרח שוקולד. (האמת היא שעכשיו שאני חושבת על זה, אני לא זוכרת פיתות אצלנו בבית בכלל! רק לחם – או שחור או לבן, או חלה, או לחמניות. את הלחם אני זוכרת שהיינו קונים במכולת רק חצי כיכר כל פעם.)

– הדרך בה נהגתם לבלות את ההפסקה הגדולה הייתה משחק עם החבר'ה בחצר/קריאת ספר בכיתה/הכנת שיעורים/העתקת שיעורים/אחר:

מה שהכי זכור לי זה משחקים בחצר. אני זוכרת שהיינו (הבנות) משחקות חבל או גומי. זכורים לי גם משחקי חמש אבנים, גולות, וגוגואים. לקרוא או להכין שעורים בהפסקה? לא שמעתי על התופעה הזאת.

– המקצוע שהכי שנאתם בבית הספר היה ______________ כי ________________

– והכי אהבתם ללמוד _______________

הכי שנאתי התעמלות, כי פשוט הייתי סופר גרועה בזה.

הכי אהבתי מתימטיקה ודקדוק – הראש שלי אוהב חשיבה לוגית.

– אף פעם לא קיבלתם 100 ב____________________

התעמלות, כמובן. אבל גם במקצועות ההומניים לא הצטיינתי, וגם במדעים – סיימתי תיכון עם שש בפיזיקה :) המקצועות שבהם הצטיינתי באופן טבעי היו מתימטיקה, דקדוק, ושפות זרות.

– הייתה נהוגה אצלכם תלבושת אחידה? איך נתתם לה את הטאץ' האישי שלכם?

זה לא היה מהתחלה, אני חושבת שהייתי בכתה ד' או ה' כשזה הגיע וחוייבנו ללבוש את החולצות המכופתרות האלה. לא זכור לי שום נסיון לתת להן טאץ' אישי, אבל מכיוון שרק החולצה היתה תלבושת אחידה זה לא היה כזה בעייתי, היינו חופשיים ללבוש מכנסיים/חצאיות על פי הטעם האישי.

– הימים ימי טרום המקלדות והטאבלטים. אז… עט, עיפרון או עט-עיפרון?

חיחי, כן, לגמרי טרום מקלדות… מחשב כיס היה גאדג'ט חדשני :)

עט, וגם כיום אני מעדיפה עטים. אני משתמשת בעפרון רק לסודוקו או תשבצים, או לכתיבת דברים ביומן שלי למקרה שישתנו התוכניות.

– איזה פריט היה בקלמר שלכם הכי הרבה זמן?

שיעשע אותי לראות טיפקס ברשימה של גגג, מה שמוכיח שהיא צעירה ממני. בזמני לכתוב בעט זה היה סופי :)

מה הכיל הקלמר שלי? עט, עפרון, מחק, מחוגה – לא זכור לי מעבר לזה.

– את האמת, ציירתם על השולחן לב ובו השם שלכם ושם של מישהו אחר?

לא חושבת… אבל במחברות כן :)

– עשיתם עוד תעלולים? נתפסתם? נענשתם?

ביסודי הייתי באופן כללי ילדה טובה, למרות שלקראת הסוף התמרדתי והפסקתי לעשות שיעורי בית, ולעולם לא אשכח את היום שבו היה לנו שיעור תנ"ך עם מנהלת בית הספר והיא גילתה שלא הכנתי שעורים – אני הייתי ידועה למורים בתור זאת שתמיד מכינה שעורים, והיא פנתה אליי רק אחרי ששאלה כמה ילדים ואף אחד מהם לא הכין. כשאמרתי שלא הכנתי, היא הגיבה בדרמטיות ואמרה בקולי קולות: אם גם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר!

– זיכרון אחד משמעותי מבית הספר היסודי:

הזכרון ההכי משמעותי שלי מבית הספר הוא מכתה ב', כשאיבדתי קצת נאיביות ולמדתי לא לסמוך על אנשים כל כך… מעשה שהיה כך היה: היה משהו שהמורה הבטיחה שנעשה ביום מסויים ולא עשינו, ואנחנו – כל הכיתה – מאד כעסנו. התכנסנו אחרי הלימודים לדון בזה והסכמנו שצריך לכתוב מכתב למורה ולהגיד לה שזה לא בסדר, שהיא הבטיחה ולא קיימה והיא שקרנית. מכיוון שלי היה כתב יד יפה, קיבלתי את התפקיד, אבל כמובן הסכמנו שלא אחתום בשמי אלא אכתוב שזה מכל הכיתה, ואם המורה תשאל מי כתב את המכתב, כולנו נקום יחד ונגיד שזה מכולנו. כמובן שכשהגיע הרגע והמורה שאלה מי כתב את המכתב, אני קמתי ו… מצאתי את עצמי היחידה שעומדת. (כלומר, לא רק המורה מסוגלת לא לקיים הבטחות…) העיפו אותי הביתה, והירשו לי לחזור לבית הספר רק אחרי שכתבתי מכתב התנצלות למורה. זהו – זה היה שיעור מר שלמדתי בגיל שבע.


זהו, סוף השרבוט שלי לשרביט "בחזרה ללימודים", ותודה לגגג שזרקה לי את האתגר.

נ.ב. אם כבר מדברים על ימי בית הספר - נתקלתי לאחרונה במחברת ישנה שלי מאז, ומסקרן אותי לדעת: האם הקטע של "מים בים תל אביב" זה משהו שמוכר לכולם, או שזה היה טירוף מקומי?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s