היום לפני עשר שנים

עכשיו כאן חמישה לאחת בצהריים, מה שאומר שלפני עשר שנים בדיוק עדיין לא הייתי נשואה. החתונה התחילה בשתיים – כן, זה זמן נורמלי לחתונות פה, בכלל חתונות באנגליה זה משהו שקורה בשעות היום ולא בערב, ומאד מקובל אפילו להתחתן בבוקר ולארח אנשים אחר כך לארוחת צהריים חגיגית. אנחנו בחרנו בשעת צהריים כי אנחנו לא אנשים של בוקר, והחגיגה של אחרי הטקס היתה אחר הצהריים. יש אנשים שאחר כך ממשיכים אל תוך הלילה, אבל בעלי ואני שנינו מופנמים, ומתעייפים אם אנחנו מבלים יותר מדי זמן בחברת בני אדם, בייחוד כשמדובר בהרבה אנשים בבת אחת, אז לא ארגנו שום מסיבה לערב, הזמנו אנשים רק לאחה"צ ובסביבות שש בערב נעלמנו להם ונסענו להתחיל בירח הדבש.

אחד הדברים ששונים כאן ממה שאני רגילה מהארץ זה שחתונות מורכבות משני חלקים נפרדים שמתקיימים בדרך כלל במקומות שונים: טקס נישואין (לפעמים דתי ולפעמים לא), וחגיגה. לא מזמן שינו את החוק כאן ועכשיו יש יותר מקומות שבהם מותר לערוך טקס נישואין, אבל כשאנחנו התחתנו זה עדיין היה מוגבל למקומות של פולחן דתי או לחילופין המשרדים של רשם הנישואין שבהם אפשר לעשות נישואים אזרחיים. כך שהמקום שבו מתקיים הטקס הוא בדרך כלל לא מקום עם אולם ענק שמתאים לחגיגות גדולות. אנחנו התחתנו במקום שלא רחוק מבית הוריו, ומכיוון שלהורים שלו יש חצר ענקית (הם גרים במה שהיה פעם חווה) הם הציעו שנחגוג אצלם על הדשא, וזה עבד יופי. זה היה יום קיץ יפהפה, לא חם מדי (היה גל חום רציני לקראת החתונה אבל לשמחתי הוא עבר – מספיק קשה היה לי להיכנס לשמלה ההיא באמצע גל החום כשהלכתי למדידות, לא רוצה לדמיין איך הייתי מרגישה אם הייתי צריכה להישאר בתוכה כל היום בשיא החום) אלא סתם נעים ומתאים לבילוי אחה"צ בחוץ על הדשא. מה שמזכיר לי את הקטע עם החליפות…

חליפות – כי כן, גברים לובשים חליפות לחתונה כאן. (גם נשים לפעמים, אבל זה לא חובה, אפשר ללבוש שמלה או משהו. באופן כללי מתלבשים כאן די פורמאלי לחתונות, ובמקרה של גברים זה אומר חליפה.) אבל זה היה יום קיץ, ובמושגים אנגליים היה חם, ובאיזשהו שלב אבא של בעלי הוריד את הז'קט ואמר משהו על זה שהוא עושה את זה כדי שאחרים לא ירגישו שהם חייבים להישאר עם ז'קט. כי אצלם זה עניין של נימוס, לא מנמיכים דרגת פורמאליות ככה סתם בלי רשות.

אז זהו, העברנו את אחה"צ אצל ההורים שלו על הדשא, עם שמפניה וכל מיני סנדויצ'ים פצפונים ועוגות ושטויות (אמא שלו לקחה על עצמה להזמין קייטרינג ובעקרון השארנו לה את הבחירה – אני רק עברתי על התפריט במהירות והטלתי וטו על דברים שהכילו פירות ים) (על חזיר היא ידעה) ופטפוט עם קרובי משפחה שלו ועם חברים שלי (המשפחה שלי היתה רחוקה קצת, ואמא שלי היתה זקנה מדי בשביל טיסה לאנגליה – שלחנו לה אחר כך תמונות והקלטה של הטקס) ואחר כך, בסביבות שש, נפנפנו לכולם לשלום, העברתי את זר הפרחים שלי לבת הקטנה של חברה, ונסענו למלון להתחיל בירח הדבש. בערב, אחרי שהחלפנו לבגדים קצת יותר נורמליים, ירדנו למסעדה של המלון לאכול ארוחת ערב, ובעלי אמר למלצרית שהיה לנו יום עמוס, היינו בחתונה אחה"צ… אחר כך הוא הוסיף שזו היתה החתונה שלנו :)

היום, כיאות לזוג מופנמים בני חמישים פלוס, אנחנו מעבירים את היום בשקט בבית… טוב, אני טיפה מגזימה, יצאנו אתמול לחגוג, פשוט כי אתמול התאים לנו יותר. בילינו את אחה"צ במקום ש… יו, אני ממש לא יודעת איך לתאר אותו בעברית… זה מוגדר בתור מוזיאון אבל זה לא מוזיאון נורמלי, זה אתר שיש בו בתים היסטוריים משוחזרים, אפשר לראות שם איך אנשים חיו פעם, כולל איך עשו כל מיני מלאכות, יש טחנת קמח פעילה והדגמות של כל מיני דברים – ראינו איש מדגים לילדים איך לעשות לבנים, למשל. היה מרתק, בילינו שם שלוש שעות ולא הספקנו לראות חצי. (וכמובן צילמתי המון!) ובערב אכלנו בפאב על גדת נהר יפהפה.

ואני מסתכלת על השעון עכשיו ורואה שכבר רבע לשתיים… כמעט עשר שנות נישואין :) מזל טוב לנו :)

Wedding PicMonkey Collage

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s