כשמין אינו רלוונטי

עברתי על פני מגרש טניס באחר צהריים גשום וראיתי ארבע נשים משחקות טניס. ישבתי לכתוב על זה בבלוג שלי בתפוז והתחלתי לכתוב "נשים" ולא הרגשתי בנוח, עד ששיניתי את הניסוח שלי ל"ראיתי אנשים משחקים". כי זה שהן היו נשים זה לא רלוונטי לסיפור – מה שרלוונטי זה הגשם, וזה שהן (כנראה) אנגליות.

כמו שאם הייתי כותבת על משהו שבני אדם באופן כללי נוטים לעשות, לא הייתי אומרת "ראיתי אנגלים עושים כך וכך" אפילו אם האנשים הספציפיים שעליהם אני מדברת הם אנגלים. הייתי משתמשת במונח הכללי "אנשים" ולא מציינת את הלאום, כי הוא לא רלוונטי לסיפור.

אבל כשמדובר במין, בניגוד ללאום, יש מצבים שבהם זה מסובך יותר. במקרה של "ראיתי אנשים משחקים טניס" יש לנו מונח ניטרלי (אנשים) ויש גם מונח ספציפי לכל מין: גברים/נשים. אבל מה אם הייתי רוצה להמשיך את הסיפור ולהגיד משהו על התנהגותם של האנשים האלה – אז אנחנו נכנסים לעניין של כינויי גוף, שבעברית אינם ניטרליים אפילו בגוף שלישי רבים. (באנגלית אפשר להשתמש ברבים כדי לעקוף את השאלה הזאת: they were playing זה משפט ניטרלי לגמרי.)

לא, אין לי משהו חדשני ומהפכני להגיד כאן. אני סתם מתפלספת בשביל הכיף. כי המחשבות האלה עלו לי בראש, ולמה לא. זה נושא שאני נתקלת בו הרבה בשיטוטיי באינטרנט, אני מכירה אנשים שיש להם בעיה רצינית עם העניין הזה שמין זכר הוא ברירת המחדל וזה כאילו נשים הן תת-קבוצה של קבוצת בני האדם, בעוד שגברים הם כאילו הנורמה. מצד שני, שמעתי גם נקודת מבט הפוכה: שזה לא פייר כלפי הגברים שלהם אין בעצם כינויי גוף ספציפיים, רק לנו הנשים יש. אפשר לכתוב משפט שמדבר ספציפית על נשים בלי להגיד "נשים" – אפשר לומר "מי שמעוניינת להירשם לקורס מתבקשת להתקשר לצילה", למשל, אבל אם כותבים את אותו המשפט במה שנקרא לשון זכר, בפועל המשפט מתייחס לכולם: "מי שמעוניין" כולל גם גברים וגם נשים. כלומר, מה שנקרא "לשון זכר" זה בעצם לא לשון זכר. כינויי הגוף שאנחנו קוראים להם "זכר" הם בעצם כינויי גוף שאפשר להשתמש בהם גם לדיבור על קבוצות מעורבות ואפילו לדיבור על נשים כשמאיזושהי סיבה אנחנו בוחרים לא לציין את מינן.

נראה לי שחלק מהבעייתיות קשורה למה שהתחלתי ממנו – שיש מצבים שבהם המין הוא לא רלוונטי, ואז זה נראה מיותר להצביע ספציפית על זה שמדובר באשה. (באנגלית בריטית יש את הקטע הזה של לדבר למשל על "lady doctor" או "female doctor", כלומר: רופאה אשה – משהו שהולך ופוחת ככל שאנשים מתרגלים לזה שכן, יש כזה דבר וזה לא כל כך מוזר…) ומצד שני (או שלישי? או רביעי? אני כבר לא עוקבת) ישנה הנטייה המודרנית/פמיניסטית להשתמש בלשון נקבה כשמדברים על בני אדם באופן כללי, תרגיל שמקפיץ אותי כל פעם שאני נתקלת בו ועם כל ההבנה שלי לפמיניסטיות/ים זה נראה לי לגמרי בלתי הגיוני. כשאני קוראת משפט שמשתמש בלשון נקבה אני מניחה שמדובר על נשים, ולא נראה לי סביר שידרשו ממני כל פעם לעצור ולחשוב: אה, לא, בהקשר הזה הם כנראה לא מדברים על נשים אלא על בני אדם באופן כללי. שלא לדבר על זה שאם התהליך הזה יצליח (מה שלא נראה לי שיקרה, אבל מה אני יודעת) אז נאבד את היכולת לדבר ספציפית על נשים כשזה כן רלוונטי. אני מבינה שמעצבן את הפמיניסטיות/ים שלשון זכר כוללת גם נשים, אבל אני לא רואה סיבה להקריב את לשון נקבה בגלל זה. נתקלתי בהצעות להוסיף כינוי גוף ניטרלי באנגלית כדי שיוכלו להשתמש בלשון זכר ספציפית לזכר ולהרכיב משפטים שהם בבירור ניטרליים (למשל sie בתור מקבילה ניטרלית של he ו-she) – לא ידוע לי אם מישהו ניסה להמציא משהו כזה בעברית, אבל אם ינסו זה ייראה לי לפחות הגיוני, גם אם אני לא מתארת לעצמי שזה יתפוס.