שאלה לי אליכם

פרסמתי כאן קודם רשומה קצרצרה, וזה לא דבר שאני נוטה לעשות הרבה – אבל אני מוצאת שבבלוג העברי שלי אני עושה את זה הרבה יותר מאשר בבלוג שלי באנגלית. וזה לא ממש מפתיע – כי את הבלוג שלי באנגלית הגדרתי כמקום להבעת דעות ולא מקום שבו אני סתם מקשקשת, אני לא מחלקת שם חוויות מחיי היומיום שלי, אני לא מספרת שם על החופשה שלנו (כן, כן, אני יודעת שעוד לא כתבתי על זה כאן… זה יבוא…) או על התור בדואר או על השמחה שבמציאת סלט חצילים ישראלי בסופר. דברים כאלה אני מחלקת עם אנשים בגוגל פלוס, שזו רשת חברתית שבה טבעי ונורמלי לקשקש על כל מה שעולה לי בראש, בלי לחשוב: רגע, זה מספיק חשוב בשביל לשים את זה בבלוג?

מה שמביא אותי לשאלה שרציתי לשאול אתכם.

בתור אנשים שקוראים בלוגים, איך אתם מרגישים כשמישהו מפרסם רשומה קצרצרה כזאת? זה נראה לכם סביר? מטורף? נחמד? מעצבן?

ביחוד אני תוהה איך אתם מרגישים אם אתם מנויים לבלוג באימייל – האם יש תחושה של "אוף, בשביל שלוש שורות פתחתי אימייל והקלקתי על לינק"?

נראה לי שזה שונה כשקוראים בלוגים ברסס – או, למי שיש לו חשבון בוורדפרס, כשקוראים ב"רידר" של וורדפרס. כשאתה פותח דף אינטרנט למטרת קריאת בלוגים, ויש לך על המסך המוני התחלות של פוסטים, אז לפתוח אחד מהם זה לא עניין גדול, זה לא מאמץ מיוחד. ואולי זו אחת הסיבות שבגוגל פלוס הרבה יותר נורמלי לכתוב פוסטים קצרים, כי הקוראים שלך הם כבר שם ממילא, סתם מדפדפים להם ולא עולה להם כלום לקרוא את הפוסט שלך. זה כמו לשבת עם מגזין או עתון ולעיין בשלווה – לקרוא קטע חדשות קצר או כתבה ארוכה זה היינו הך מבחינת המאמץ הכרוך בזה, ברירת המחדל היא להמשיך לקרוא את מה שעל הדף מול הפרצוף שלך ולעבור לדף הבא וחוזר חלילה.

מצד שני, כשאתה עובר על המיילים בתיבת הדואר שלך, להקליק על לינק ולפתוח דף אינטרנט זה – טוב, לא ממש מאמץ אדיר אפילו על המחשב הענטיקה שלי, אבל בכל זאת התחושה היא אחרת. וממה שאני שומעת מחברים שמשתמשים בסמארטפונים, להקליק על לינק ולפתוח דף אינטרנט זה הרבה יותר סיפור בסמארטפון.

אז אני תוהה אם פרסום קצרצרים כאן זה רעיון טוב/ממש גרוע/איפשהו באמצע – מה דעתכם?

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “שאלה לי אליכם

  1. אני ממש בעד פוסטים קצרים. בעיני כמעט אין קצר מדי אבל ארוך מדי יש ועוד איך. במיוחד כשיש כאלה שקריאה אצלם מחייבת מעבר לעוד ועוד לינקים. נתקלתי כבר ברשומה שהורכבה כל כולה מלינקים (יותר מעשרים) וכל אחד מהם היה רק כותרת שכדי להנות מאיזשהו תוכן היית חייבת להקליק עליו. אבל אולי זה בכלל לא עונה על השאלה כי מה שאני מתארת הוא אותה בעיה לה נדרשת מלכתחילה רק פשוט הרבה פעמים באתו הפוסט.

    אז אני אנסה לדייק יותר. מה שאני אוהבת הוא שרשומה תעורר בי מחשבה. תיתן לי תחושה של – מה באמת? לא ידעתי / לא חשבתי על זה/ מעניין. במתמטיקה הוכחה קצרה ופשוטה כשנדרשת הוכחה (לא כשדנים במשהו טריוויאלי) נחשבת אלגנטית. זה מה שאני מחפשת בפוסטים. כמו ששמעתי בכל מיני הקשרים – לכתוב ארוך – זה קל. החוכמה היא לכתוב קצר ומזוקק. כשהרעיון כמובן קצר משמעותי ומזוקק. לא קמתי, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים בלה, בלה, בלה אלא עדיף מבחינתי – התעוררתי ורק התזכורת של מה יש עוד לעשות לפני שהיום מתחיל התישה אותי. כלומר רעיון ולא פרטים.

    שמחה לכתוב, בכנות מלאה, שאצלך כל רשומה מכילה רעיון וממש כמעט תמיד את מצליחה להעלות רעיון שעבורי הוא מעניין.

    שתהיה לך שבת נפלאה

    אהבתי

    • איזה יופי – ענית לא רק על מה ששאלתי אלא על דברים אחרים שמעניינים אותי! כי מאד מעניין אותי לשמוע מה אנשים מעדיפים לקרוא!

      ואני בהחלט מכירה את התופעה שאת מדברת עליה, ופוסטים כאלה לא זוכים בדרך כלל שאקרא אותם עד הסוף.

      "רעיון ולא פרטים" זה בדיוק הכיוון הטבעי שלי, לא רק בכתיבת בלוגים אלא בכלל. הרבה יותר מעניין אותי לקחת רעיון ולזרום אתו, מאשר לדבר על מה היא לבשה או כמה ילדים יש להם וכו'… בעלי צוחק אבל התרגל עם הזמן, שהוא יכול לשאול אותי על מישהי שאני מכירה מזה שנים מה בעלה עושה וכמה ילדים יש להם ואין לי מושג קלוש – אבל אני יודעת מה היא מרגישה, עם איזה בעיות היא מתקשה, על מה כואב לה הלב. את הפרטים אני שומעת ומסננת :)

      אהבתי

      • אז שוב נמצאנו תאומות וירטואליות :-) התיאור שלך את השיחה עם בעלך אודות מכרתך חייך אותי למרות (או בגלל?) שאני לגמרי מכירה אותו מעצמי בשיחות עם אנשים.
        מכירה, מזדהה, אבל למרות זאת מפתיעה את עצמי כשאני מצליחה הרבה פעמים לזהות בגד חדש של אנשים מוכרים עמם אני מתראה באופן סדיר.
        חוץ מזה שמחתי לספק לך מידע שמעניין אותך, אבל אני לגמרי לא בטוחה שאני (או אנחנו אם נמצאנו דומות בקשר הזה) דוגמא מייצגת להעדפותיהם של רוב הקוראים הפוטנציאליים.

        המשך יום מוצלח

        Liked by 1 person

  2. אני מסכים איתך שבלוג הוא לא הפלטפורמה המתאימה להרהורים קצרים בודדים. מפעם לפעם אפשר לעשות זאת, אבל לא נראה לי שהייתי עושה מנוי לבלוג שכל רשומה בו היא הרהור קצר

    Liked by 1 person

    • חן חן :-)
      וכן, כמובן שאני חופשיה לכתוב מה שאני רוצה. אבל מעניין אותי לשמוע מה קוראיי הפוטנציאליים מעדיפים. אני לא רוצה סתם לאבד קהל בגלל משהו שאני יכולה בקלות למנוע.

      אהבתי

  3. אין לי בעיה עם פוסטים קצרים פה ושם. גם לי בבלוג יש פוסטים שהם תמונה וכמה מלים וזהו.
    לדעתי זה בהחלט בסדר גמור, שפה ושם יש רשימה שהיא הרהור קצר. לא תמיד חייבים סיפור ארוך.
    ומצד שני, אם הרשימה ארוכה מאד מאד – לפעמים לא תהיה לי סבלנות לקרוא אותה עד הסוף…

    Liked by 1 person

  4. אני התוודעתי (בשמחה) לבלוג שלך רק עכשיו, וקוראת דרך הרידר של וורדפרס – אבל אני אוהבת פוסטים קצרים. לינק הוא לינק, זה לא עניין גדול (נכון שאין לי סמרטפון), ולמי שאין זמן ללחוץ עליו, יכול לחזור אליו בפעם אחרת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s