הכל נעשה בדברו

נגמר סוכות ושוב מתחיל הסבב השנתי: פרשת בראשית, סיפור כל כך מוכר, בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והשמש והירח והצמחים והציפורים והדגים והחיות ואת האדם – והכל נעשה בדברו, "ויאמר אלוהים יהי… ויהי…"

מי הוא דבר אלוהים? כן, אמרתי "מי" כי אני יודעת את התשובה והתשובה היא ישוע המשיח, שהכתובים קוראים לו לא רק משיח ולא רק בן אלוהים אלא גם דבר אלוהים. עפ"י יוחנן "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים… הכל נהיה על־ידיו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה." ישוע הוא לא איזה תוספת מאוחרת, הוא היה שם מהתחלה, הוא לא נברא אלא לקח חלק פעיל בבריאה. כבר כתבתי כאן (וגם כאן) על המילה "אלוהים", מילה ברבים שמתארת את אלוהים שהוא אחד – אחד במובן של "אחדות", ולא יחיד. "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" אמר אלוהים – אלוהים שהוא אחדות של האב, הבן והרוח. כן, גם הרוח כבר שם מהתחלה – "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים".

ולא מזמן קראתי באגרת אל הקולוסים, שם כתוב על ישוע ש"הוא צלם של האלוהים הבלתי נראה… כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה… הכל נברא באמצעותו ולמענו, והוא קודם לכל והכל קיים בו."

ישוע: לא רק המשיח שהובטח מבראשית, אלא דבר אלוהים שהיה שם בראשית ושבאמצעותו נברא העולם!