יו, ברצינות, אנשים משתמשים בזוועה הזאת?
רינה צורף כותבת: "איני יודעת אם כבר כתבת/התייחסת להא הידיעה, אבל יש לנו חבר שפשוט מ-ש-ת-ג-ע כשהוא שומע שימוש שגוי, הנפוץ היום מאוד, בהא הידיעה בסמיכות כשהוא מוצמד לנסמך ולא לסומך, כמו למשל 'התינוק בן החמשת-חודשים', 'החופשת-מחלה', וכדומה".
הנושא שהעלתה רינה אכן מתייחס לתופעה מרכזית בעברית המדוברת, וזו הזדמנות להציץ לעולמה המסוכסך והמורכב של ה"א הידיעה. לכאורה ה' הידיעה נועדה לתפקיד מוגדר מאוד: שם עצם לא מיודע, למשל, ילד, מקבל ה' הידיעה וכך אנחנו יודעים מיהו הילד המסוים שאליו מתייחס המשפט. אלא שמראשית ימיה זכתה ה' הידיעה לשימושים נוספים, וזאת לצד אחיותיה ה' השאלה, ה' הזיקה ועוד.
תופעה ידועה גם בשפות אחרות היא מה שקרוי "יידוע סוגי". במקרה הזה ה' הידיעה אינה הופכת את מי שאנו מיידעים למסוים, אלא להיפך: מציגה אותו כקבוצה. וכך המשפט "הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם" פירושו אינו שהכלב רקסי של השכנה ממול (זה שנובח בדיוק כשמגיע זמן שלאפשטונדה) הוא ידידו הטוב ביותר של…
View original post 653 מילים נוספות
מירב מקלפת תפוזים 
תופעה מאוד מקובלת היום… פעם היו אומרים בית המשפט, עורך הדין. היום גם ברדיו ובטלוויזיה יותר מקובל "הבית משפט" ו"העורך דין" ואני נחרד גם לשמוע את צורת הרבים המקובלת מאוד לאחרונה "העורך דינים" :-(
אהבתיאהבתי
וואו, אפילו ברדיו ובטלוויזיה? אבוי :-(
אהבתיאהבתי
השפה העברית הולכת ונעלמת לטובת אחותה הפרועה, השפה העלגית. וכשאני מעזה לתקן אנשים – בזים לי או שואלים אותי: "את מורה ללשון, נכון?"
רק השבוע, באו ילדים שהתרימו עבור אגודה זו-או-אחרת, ושאלו אותי: את רוצה להתרים? הסברתי להם שהם כבר מתרימים, אני צריכה להחליט אם אני רוצה לתרום… אח"כ הם הסבירו לי שהם "יביאו לי קבלה" – כשהקבלות היו בידיהם! הצעתי להם לתת קבלה במקום ללכת לאנשהו להביא.
"את מורה ללשון, נכון?"
לא. אני פשוט מישהו שאכפת לה מהשפה.
אהבתיLiked by 1 person
:-)
כפתור לייק לא מספיק כאן, אני צריכה כפתור לייק ברבוע :-)
אהבתיאהבתי