קניות בסופר זה לא בדיוק הדבר ההכי אהוב עלי, אבל היום שמחתי – כי אחרי הפסקה ארוכה, חודשה אספקת ביסקויטי פתי בר.
לא שזה מעדן מיוחד או משהו, אבל בשבילי הטעם של פתי בר מהארץ זו חוויית נוסטלגיה, זה מחזיר אותי לילדות באופן מיידי. בסופר הזה יש אזור מצומצם של מוצרים שמיועדים למגזר היהודי (אזור מצומצם כי המגזר היהודי מצומצם כאן – בסניף של אותה רשת בגולדרס גרין בלונדון יש הרבה יותר), עם מבחר מאד מוגבל של מוצרים, והם משנים מפעם לפעם את המבחר. לקראת פסח נעלם הפתי בר (כמובן) והגיעו דברים כמו: מצות, תערובת קניידלך של אוסם, מיץ ענבים, וכו'. אבל פסח חלף עבר מזמן, ורק עכשיו הם החזירו את הפתי בר! (במבה, לעומת זאת, יש לשמחתי כמעט כל הזמן.)
חוצמזה, יצאתי לסופר בדיוק לקראת סוף הגשם, והספקתי לראות קשת בענן! אפילו קשת כפולה! גם זה מתאים תחת הכותרת "דברים שמשמחים את לבי" :)
מירב מקלפת תפוזים 
קשת כפולה זה בהחלט משמח אוניברסלי…
הפתי בר תלוי בזמן ובמקום :-) (ותמיד חשבתי שיש דומים לו בכל העולם…)
אהבתיLiked by 1 person
כן, תלוי בזמן ובמקום, ובמצברוח :-)
(באמת ראיתי דומים, אבל נראה לי שהם איכותיים מדי… בשביל הנוסטלגיה אני צריכה את הפשטות של הביסקויטים שגדלתי עליהם. זה כמו ההבדל בין נוטלה לבין ממרח שוקולד השחר…)
אהבתיאהבתי
אני קוראת לפתי בר "עוגיות קרשים", אבל בכל זאת חושבת שהם הנוסטלגיה בהתגלמותה. כל כך הרבה זיכרונות מעורבים בהם תמיד.
אהבתיLiked by 1 person
"עוגיות קרשים" נשמע לי תיאור מצויין :-) הפרצוף של בעלי כשנתתי לו לטעום… הוא חיפש נואשות משהו חיובי להגיד… אבל הסברתי לו שזה לא עניין של טעם אלא עניין של זכרונות ילדות.
אהבתיLiked by 1 person
קשת בענן זה מצוין :-)
אהבתיLiked by 1 person