סתם מיקבץ

אז ביום שני אני מסתובבת בסופר, במחלקת הפירות והירקות, ומה אני רואה? תאנים במחיר מוזל, ולא סתם תאנים, אלא תאנים מהארץ!

מחיר מוזל זה לא אומר שהן בזול, אלא קצת פחות ביוקר מהרגיל :) כי פירות מיובאים מארצות רחוקות ואקזוטיות כמו שלנו זה מן הסתם יקר. המחיר הרגיל הוא שני פאונד לחבילה פצפונת של ארבע תאנים, וכדי לתת לכם טיפה פרופורציה, שני פאונד זה יותר ממה שאני משלמת כאן בדרך כלל על קילו תפוחי עץ. אבל מן הסתם תפוחי עץ גדלים כאן בשפע, ותאנים לא כל כך :)

זה לא שאני במיוחד משוגעת אחרי תאנים, אבל הן בהחלט טעימות, ואני אוהבת לקנות מפעם לפעם פירות מהארץ – גם בשביל התחושה של קשר עם הבית, וגם בשביל לתרום טיפה לכלכלה הישראלית, וכמובן לעודד את הסופר שימשיך למכור סחורה מהארץ. (כי יש עליהם המון לחץ להחרים אותנו.)

🔷🔷🔷🔷🔷

חוצמזה – החורף מתקרב, יש הרבה יותר קור והרבה פחות שמש, מה שמבחינתי אומר שדכאון החורף מתחיל לנסות לגרור אותי לתחתית הבור. דברים שעוזרים לי להתמודד: נורת אור יום; ויטמין בי; להזכיר לעצמי שהאביב מתישהו יגיע, ששרדתי חורף בשנים קודמות וגם את החורף הזה בעזרת אלוהים אשרוד. ולזכור שגם כשאין אור שמש, וגם כשהרגשות שלי מדוכאים, אלוהים אתי כל הזמן והאהבה שלו היא נצחית, מתמדת, ללא הפסקה.

🔷🔷🔷🔷🔷

את כותבת על תאנים בזול בזמן שהארץ שלך בוערת ואנשים נרצחים על ידי טרוריסטים ו… כן, זו ההתלבטות שיש לי שוב ושוב, ובסופו של דבר המסקנה שאני בדרך כלל חוזרת אליה היא: מה יש לי להגיד על המצב, שאף אחד אחר לא אומר, ושיועיל למישהו? אם יהיה לי משהו מועיל להגיד, אז אגיד. בינתיים – כל יהודי שממשיך לחיות את חייו וליהנות מהדברים הקטנים שעושים את חיינו לנעימים יותר, זה יהודי שממשיך לחיות למורת רוחם של שונאינו. ואם אני לא יכולה לגור בישראל, אז לפחות לקנות תאנים מהארץ זה דבר קטן שאני יכולה לעשות שיעצבן את אוייבינו.

וחוצמזה כמובן אמשיך להתפלל בשביל העם והמדינה שלי. ולהתגעגע. (ולאכול תאנים? לא לא, הן נגמרו כבר. היו רק ארבע באריזה!)