תודה לאל, הכל בסדר :)

ושוב עבר הסדר בשלום, למרות פיק הברכיים שאני מרגישה כל שנה – ולמרות הסניליות שלי… מה הצלחתי לשכוח הפעם, אתם שואלים? דבר קטן… לא משהו… רק העוף למנה העיקרית – קניתי כמה ימים קודם, שמתי בפריזר, ושכחתי להוציא…

אז יום שישי אחה"צ אני במטבח, עוסקת בהכנת סלט ירקות. האורחים מגיעים בעוד שעתיים וחצי. מחשבה עולה במוחי – מחשבה על זה שהצעד הבא, כשאני מסיימת את הכנת הסלט, הוא לשים את נתחי העוף במרינדה.

ואז אני פתאום קולטת: נתחי העוף יושבים להם בפריזר…

בעלי נחלץ לעזרתי, לקח את האופניים וקפץ לאטליז הקרוב. ואני הזכרתי לעצמי שבשנים קודמות נהגתי לעשות רשימה לקראת הסדר, רשימה מפורטת של כל הדברים שאני צריכה לעשות, עם חישובי זמנים (מתי להדליק תנור, וכו'), ונראה לי שקבלתי הוכחה שזה הרגל טוב ורצוי מאד שאחזור אליו.

ומן הסתם יקח זמן עד שאצטרך לקנות עוף שוב :)

חוץ מזה הכל היה בסדר, היה מספיק אוכל ולא אזל היין או מיץ הענבים. (למעשה מבחינת יין אנחנו תמיד תמיד יוצאים ברווח, רוב האורחים שלנו מעדיפים את האופציה הלא-אלכוהולית, ויש מישהו שתמיד תמיד תמיד מביא לנו בקבוק יין במתנה.) (אני הולכת על מיץ ענבים כי אלכוהול עולה לי לראש הרבה יותר מדי מהר. בעלי הולך על מיץ ענבים כי בדרך כלל יש לפחות אורח אחד שזקוק לטרמפ הביתה בסוף הערב.)

מבחינת האוכל אני בעניין של לעשות לעצמי חיים קלים, לא לבשל דברים מסובכים – העוף שאני מכינה זה קלי קלות, רק שמים במרינדה ואחר כך שמים בתנור וזהו; תפוחי אדמה אני מבשלת נורמלי, רק קונה זן מעניין כדי שזה ירגיש מיוחד; הדברים היחידים שאני ממש יכולה להגיד שהתאמצתי והכנתי זה הסלט והחרוסת. כל הדברים האחרים המעניינים הם דברים שקניתי בסופר. (ובעלי הכין מנה אחרונה, כי זאת המחלקה שלו.)

את החרוסת שיניתי השנה – החלטתי לשנות את המתכון שבו השתמשתי כל השנים, ולהחליף את השקדים באגוזים הפעם. יצא טעים, אבל האם טעים יותר או טעים פחות? אני חושבת בשנה הבאה לעשות את שתי הוריאציות כדי שאוכל להשוות. מחקר מדעי זה חשוב, לא? :)

(לא, אין לי מושג איך אמא שלי היתה מכינה, אם כי אני בטוחה שהיא השתמשה באגוזים ולא בשקדים. אבל אף פעם לא חשבתי לשאול אותה כשהיא עדיין היתה בחיים, וכשהתחלתי לעשות סדר ביקשתי מתכון מידיד יהודי פה באנגליה, והמתכון שלו כלל שקדים.) (אני לא יודעת למה, היה לי בראש שזה הבדל בין ספרדים ואשכנזים, ששקדים נופלים תחת איסור קטניות ואגוזים לא – והידיד שנתן לי את המתכון הוא ספרדי – אבל בכל חיפושיי באינטרנט אני לא מוצאת שום אזכור של שקדים תחת איסור קטניות, אז כנראה המצאתי את זה. אופס.)

(לא שזה מטריד אותי. אני הרי לא רואה את עצמי ככפופה להלכה, והבית שלי מכיל כרגע מספיק חמץ כדי להביא התקף לב לרבי מצוי. סתם מסקרן אותי האם באמת המצאתי את הסיפור על השקדים. כי מרתק אותי איך המוח האנושי מצליח לעשות תרגילים כאלה.) (דווקא הייתי מעדיפה שהמוח שלי ישקיע מאמצים בלעזור לי לזכור דברים חשובים, כמו הוצאת העוף מהפריזר יום לפני הסדר…)

טוב, זהו, סוף קשקושי מירב לרגע זה. הייתי מאחלת לכם חג שמח וכשר, אבל בתור מי שיש לה אפילו לחם במקרר כרגע, אני מרגישה שאני יכולה לומר רק: חג שמח :)