עלילות מירב והסמרטפון – פרק אחרון

יש! יש לי סמרטפון שעושה מה שאני צריכה שהוא יעשה. אבל לקח לי שלושה חודשים להגיע לנקודה הזאת…

למי שפספס את הפוסט הקודם, אתחיל בקיצור הפרק הראשון בסיפור:

באוגוסט סוף סוף החלטתי להצטרף למאה העשרים ואחת ולקנות סמרטפון, אבל אחרי כמה שבועות התברר לי שזאת היתה טעות. לא, לא שקניית סמארטפון בכלל היתה טעות, אלא שמכרו לי מכשיר שלא מתאים לצרכיי. סיפור ארוך ומייגע, אבל אחרי שכתבתי למנהל החנות להתלונן (כי אמרתי להם בשביל מה אני רוצה סמארטפון, אז למה הם מכרו לי מכשיר שלא מתאים לדרישות שלי?) ואחרי שכתבתי להנהלת הרשת להתלונן כי הוא לא ענה לי, קיבלתי צלצול ממנהל החנות (שאני מניחה שקיבל נזיפה מהנהלת הרשת) והוא התנצל והזמין אותי לבוא לחנות לדון בשדרוג עם הנחה.

(זה לא שרציתי את הירח… רק רציתי מכשיר שיאפשר לי להתקין את כל האפליקציות שאני צריכה. אלכסנדר הראשון הוא מכשיר עם זכרון פנימי פצפון, ואפילו כשמתקינים לו כרטיס זכרון זה לא עוזר, כי הוא צריך שיהיה מספיק זכרון פנימי פנוי כדי להוריד אפליקציה חדשה. אפשר להעביר אותן אחר כך לכרטיס הזכרון, אבל הוא לא יודע להוריד אותן ישר לשם. לקח לי שמונים שנה לגלות את כל זה – קודם קניתי לו כרטיס של 32 גיגה ואחר כך גיליתי שזה לא עוזר…) (כשקראתי ל-Y3 אלכסנדר הראשון בהחלט לא ציפיתי שאצטרך לעבור לשני כל כך מהר…) (או לשלישי…)

אז ביום שישי שעבר ביקרתי בחנות ודיברתי עם המנהל – בחור נחמד, ידידותי, יודע הרבה על המכשירים שהוא מוכר, אבל (זהירות: ספויילר) מסתבר שהוא אנושי ומסוגל לטעות…

ביליתי שם למעלה משעה. דיברנו על מה שאני רוצה מהמכשיר, ועל מכשירים שונים וההבדלים ביניהם. הפרט שציינתי כבר בהתחלה הוא שאני צריכה מכשיר עם 16 גיגה זכרון לפחות. הוא הסכים אתי לחלוטין, ואמר: כל המכשירים שאני מציע לך הם מכשירים עם 16 גיגה.

אחד המכשירים שהוא הציע לי היה סמסונג J3. הוא המליץ עליו מאד בחום, אמר שהרבה אנשים קנו ואהבו – ואני, קוראיי היקרים, החלטתי ללכת על הסמסונג.

מכיוון שהוא מאד רצה שאצא משם לקוחה שמחה ומרוצה אחרי כל הטררם שהיה קודם, הוא אמר שלא רק שיעביר את הסים וכרטיס הזכרון למכשיר החדש בשבילי אלא גם יעשה העברת נתונים, כולל אפליקציות והכל. (ועשה לי הנחה כמובן, אבל לא הנחה אדירה במיוחד. מזה ממש לא התרשמתי.)

וכשעמדתי לצאת מהחנות הוא אמר שהוא רוצה לשמוע איך אני מסתדרת עם המכשיר הזה, ואם יש איזושהי בעייה שאדבר אתו (כלומר: אל תרוצי להנהלת הרשת…) ושאעשה את זה מהר כדי שהוא יוכל לעזור.

חזרתי הביתה שמחה וטובת לב, ורציתי לספר לחבריי בגוגל פלוס – אז הלכתי לאתר של החברה הזאת למצוא קישור, כדי להראות לאנשים מה קניתי… מצאתי את ה-J3 באתר שלהם וחשכו עיניי: זכרון של 8 גיגה! בדקתי במכשיר עצמו, למקרה שיש טעות באתר, אבל לא: המכשיר עצמו אמר שיש לו 8 גיגה זכרון.

והבחור בחנות עמד שם ואמר לי: כל המכשירים שאני מציע לך באים עם 16 גיגה…

תודה לאל, בינתיים כבר עברה השעה שבה סוגרים את החנות ולא יכולתי לתפוס אותם בטלפון. אני אומרת תודה לאל כי באותו רגע הייתי כל כך מלאת זעם שהייתי צועקת עליו כל כך… הייתי צריכה זמן להרגע קצת, להיזכר שבעצם כולנו עושים טעויות לפעמים, ושבתור מי שדרך ישוע קיבלה את הסליחה של אלוהים על כל חטאיה (שזה המון!) אין לי שום זכות לצעוק על הבחור הזה ואני חייבת לסלוח לו.

למחרת ניסיתי להתקשר לחנות אבל זה היה בלתי אפשרי לחלוטין. לרשת הזאת יש גישה מאד מעניינת לתקשורת עם לקוחות – חייגתי את המספר של החנות, עברתי דרך הקטע של ללחוץ על 1 בשביל זה ו-2 בשביל ההוא וכו', ומצאתי את עצמי ממתינה עם מוזיקה (מוזיקה מאד מאד מעצבנת, רק כדי להוסיף לעינויים) במשך חמש דקות (חמש דקות שאחר כך התברר לי שעלו לי הון כי זה מספר מיוחד שעולה הרבה להתקשר אליו) ואז שמעתי הודעה מוקלטת שאמרה: אנחנו מצטערים שאנחנו לא יכולים לענות לטלפון כרגע; השיחה שלכם חשובה לנו אז בבקשה תנסו שוב… אני עדיין לא מעכלת את הקשר הלוגי בין "השיחה שלכם חשובה לנו" לבין: אנחנו לא מאפשרים לכם להשאיר הודעה ולבקש שנחזיר לכם צלצול…

ונסיונות ליצור אתם קשר דרך הטלפון של החברה גם לא עבדו. הצלחתי לדבר עם מישהי נחמדה שאמרה שתשלח אימייל לחנות ותבקש שיתקשרו אלי – עברו שעות ולא שמעתי שום כלום בחזרה. בסוף מילאתי טופס תלונה באתר שלהם, ובקשתי שיתקשרו אלי – היה מקום בטופס להגיד אם אתה מעדיף צלצול בבוקר/בין 12 ל-4 אחה"צ/אחרי 4. בחרתי את האופציה האמצעית. הם התקשרו אלי ביום שני בבוקר והשאירו לי הודעה…

הסיבה שניסיתי להשיג אותם בטלפון היא שלא רציתי להיסחב לשם במיוחד ולמצוא שהמנהל לא שם ואין עם מי לדבר/הם מציעים לי פתרון לגמרי לא סביר. ההודעה בטלפון ביום שני אמרה: קיבלנו את התלונה שלך, יש לנו פתרון, בבקשה תקפצי לחנות ונסדר את זה.

אז שוב התעצבנתי… כי רציתי לדבר אתם בטלפון ולדון בפתרון – לא להיסחב לשם במיוחד כדי להתווכח…

אז שוב ניסיתי בדרכים שונות ליצור קשר אבל שום דבר לא עבד, ובסופו של דבר החלטתי שאסע לשם בכל זאת – כי בסופו של דבר הרי רציתי פתרון, ועם הזמן נהיה לי ברור יותר ויותר שהדרך היחידה לפתור את זה היא לנסוע לחנות.

המנהל באמת לא היה שם… אבל תודה לאל הבחורה שהתקשרה בבוקר והשאירה לי הודעה היתה זאת שבאה לקראתי כשנכנסתי לחנות ושאלה אם היא יכולה לעזור לי, כך שהיא ידעה מה הסיפור ולא הייתי צריכה להתחיל להסביר הכל מחדש. והיא היתה נורא נורא נחמדה. ואמנם הפתרון הראשון שהיא הציעה היה לגמרי לא רלוונטי (הסברתי לה למה והיא קיבלה את ההסבר) אבל הפתרון השני היה לגמרי לגמרי לגמרי סביר: החלפה של ה-J3 במכשיר אחר שכן בא עם 16 גיגה, בלי שום תוספת מחיר.

אז כמעט סיימנו את הסיפור… כמעט, כי את המכשיר שרציתי היה להם רק בלבן מגעיל (מגעיל לטעמי כמובן – בטוחה שיש אנשים שאוהבים, אבל אני זאת שצריכה לראות אותו כל הזמן). היא אמרה שהיא יכולה להזמין בשחור אבל אז הייתי צריכה לחזור לשם למחרת, והיו לי דברים אחרים לעשות למחרת. הצעה נוספת היתה שהיא תזמין את זה בתור משלוח חינם אליי הביתה – אבל אז הייתי צריכה להשאיר אצלה את ה-J3 ולהיות בלי טלפון לאיזה יממה…

בסוף עלינו על פתרון אידיאלי: אני הייתי צריכה למחרת להגיע לסופר, ויש סניף של הרשת הזאת ליד הסופר, ובסניף ההוא כן היה המכשיר הזה בשחור! אז ביום שלישי אחה"צ סוף סוף הגענו לסוף הסיפור. הבחור בסניף ההוא היה נחמד – האמת היא שכל העובדים שלהם נחמדים, הם רק לא מומחים ברמה שציפיתי לה – ועשה את ההחלפה בלי בעיות. הוא רק הצליח לעשות טעות קטנה… אבל תודה לאל גיליתי את זה כשעדיין הייתי שם: יצאתי מהחנות ישר לאוטו וניסיתי לשלוח הודעת סמ"ס לבעלי וגיליתי שהמכשיר לא מזהה את הסים שלי – חזרתי מייד פנימה, שאלתי אותו אם הוא בטוח שהוא הכניס את הסים שלי למכשיר החדש ו… אופס, כן אבל הוא שכח שצריך לכבות ולהדליק כדי שהמכשיר יזהה את הסים.

אז סוף טוב הכל טוב… יש לי וואוויי P8 לייט, והוא מקבל בשמחה את המוני האפליקציות שאני צריכה, וחוץ מזה הוא גם יפה!!!

ונקרא שמו בישראל (או באנגליה) אלכסנדר השלישי.

ואחרי שנרגעתי מכל הסיפור קלטתי כמה שבעצם אני צריכה להודות לאלוהים על הדרך הארוכה והמייגעת, על התסכולים והבלגן – כי ככה למדתי (אמנם בדרך הקשה) למה אני באמת צריכה מכשיר מתקדם יותר מהמכשיר הפשוט והזול שמכרו לי בהתחלה, כך שאני יכולה ליהנות מהמכשיר הזה בלי שום ספקות או יסורי מצפון בסגנון של: האם באמת הייתי צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על סמרטפון? כי יש לי אחריות כלפי אלוהים להשתמש נכון בכסף שהוא סיפק לי, ולא לבזבז הון על גדג'טים רק מפני שהם יפים ומבריקים וחדשים ומלאים טכנולוגיה מנצנצנת…

אז זהו, תכירו – אלכסנדר השלישי (שבא באריזה כל כך אלגנטית שהתפלאתי שלא מצאתי שעון זהב בתוך הקופסא…)

dscf0156

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “עלילות מירב והסמרטפון – פרק אחרון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s