קיץ! וסדר!

אז השבוע יש לנו קצת קיץ. כלומר שמש, וטמפרטורות בסביבות ה-20+. שזה ממש נחמד, בייחוד כשיש בריזה. והרי צילומסך מתחילת השבוע, כשעדיין היינו רק על 16.

אני חושבת שזה היה ביום שלישי שהופתעתי לקום בבוקר ולמצוא שאין לי גרביים מאתמול להרים מהרצפה! זה שבמשך היום לא הזדקקתי לגרביים זה יחסית סביר לחודש מאי כאן, אבל לא להצטרך גרביים אפילו בערב – זה מדהים!

ואתמול אחה"צ ביקרנו בפאב וישבנו בחוץ, כשאני בג'ינס וחולצה דקה וזהו, והיה ממש נעים! רק לפני שבועיים ישבנו בחוץ באותו פאב והייתי זקוקה לשכבה נוספת בגלל הרוח.

התחזית כרגע אומרת שביום ראשון-שני-שלישי יהיה גשם, ביום שני צפויה סופת רעמים, והחל מיום שני אנחנו יורדים חזרה ל-18 מעלות, שזה עדיין סביר לגמרי לקיץ אנגלי. (מה שכן, אני מצפה לקיטורים מכולם כאן כי יש סופ"ש ארוך ודווקא אז ירד גשם…) (סופ"ש ארוך כי זה הסופ"ש האחרון של מאי. לא חג, סתם נוהג בריטי מוזר.)

חוצמזה, האירוע המרעיש בחיי לאחרונה הוא שעשיתי סדר, ויש לי מקום על השולחן! היו לי כאלה ערימות של ניירת שהגעתי למצב שבו השימוש היחיד שלי בשולחן היה או לאכילת ארוחת בוקר (קערת דגני בוקר וספל קפה לא צורכים הרבה מקום) או לעשיית צפרניים. הבלגן גדל עם הזמן, בייחוד מאז שקניתי את הלפטופ החדש – כי בניגוד ללפטופ הישן, החדש יודע לעבוד עם ווייפיי, מה שאומר שאני יכולה להשתמש בו כשאני יושבת על הספה או הכורסא, ולא מוכרחה לשבת ליד השולחן ולהיות מחוברת לאינטרנט בכבל. לכן לא הפתיע אותי שכשסיימתי את החפירות הארכיאולוגיות ביום שני, מצאתי בתחתית הערימה תכתובת מיולי 2014 – חודשיים לפני שקניתי את הלפטופ החדש.

איך קרה שעשיתי כזה סדר דרסטי? היה לי יום מוזר כזה, שבו הייתי צריכה להיות ערה ונוכחת בבית אבל בלי לנסות לעשות שום דבר שמצריך חשיבה מעמיקה – פעם בשנה מגיעה המכונאי הנחמד ולוקח את האוטו לבדיקה השנתית, ומכיוון שהוא בא בבוקר זה אומר שאני צריכה להיות ערה מוקדם, ואיכשהו אני צריכה להישאר ערה כדי להיות מוכנה כשהוא חוזר. ולעשות סדר בניירת זה משהו שאני מסוגלת לעשות כשאני לא בשיא הערנות, וזה אומר שהמוח שלי נשאר ער מספיק כדי שאוכל לתקשר עם המכונאי כשהוא הביא את האוטו אחה"צ.

לגמרי לא ציפיתי להספיק כל כך הרבה – חשבתי שאתחיל, ונראה, צעד צעד… אבל מרגע שהתחלתי, תפסתי אינרציה והמשכתי והמשכתי, ובסוף בערב מצאתי את עצמי עם שולחן כמעט לגמרי חשוף! ולמחרת קיבלתי אימייל עם חומר להגהה וחגגתי את זה שעכשיו אני יכולה אפילו לשים את הלפטופ במרכז השולחן ואת ההדפס לידו, ולעשות הגהה על השולחן ולא על הספה!

תענוג! שכחתי כמה כיף זה!