כן, אני בחיים

פתאום אני מוצאת שעברו כמעט ארבעה שבועות מאז שכתבתי כאן. מה שאומר גם שעברו כמעט ארבעה שבועות מאז שביקרתי בבית הקפה ההוא, ולא מפתיע שאני מרגישה רצון עז לבקר שם שוב ולטעום מאפה נימוח בפה. אולי מחר. מחר אמור להיות יום שמש, שהרבה יותר מתאים לזה מיום גשום כמו היום.

חוצמזה? לא ממש היה לי מה להגיד. רק רציתי להשמיע קולות חיים, שלא תחשבו שנעלמתי מעל פני האדמה. והנה השזיף הראשון שצמח על העץ ששתלנו בגינה בפברואר. קטנטן, אבל טעים. (אורך כשלושה ס"מ. פצפון.)

image

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “כן, אני בחיים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s