אז מה היה לנו

איכשהו פתאום ספטמבר, ומזג האוויר מתנהג בהתאם – היה לנו באוגוסט גל חום שארך שבוע והרגיש ארוך יותר… מעל 30 מעלות, ולחות רצינית… כך שאני בהחלט מוכנה לקרירות הסתווית, ושמחה להזדקק שוב לגרביים. (אנחנו בסביבות 18-19 עכשיו, מה שמבחינתי אומר: חזרה לג'ינס וגרביים, אבל עדיין חולצה קצרה. אחרי שלושים שנה באנגליה, הגוף שלי רגיל לטמפרטורות הרבה יותר נמוכות ממה שהכרתי בארץ, ו-18 זה מבחינתי נעים מאד.)

מחר פותחים פה את בית הספר (זה קצת שונה ממקום למקום, שמעתי שיש בתי ספר שפותחים רק בשבוע הבא), אבל הקורונה עדיין מקרננת, ויש המוני מגבלות – ובני אדם, כמובן, חלקם מצייתים יותר וחלקם פחות… מסעדות ובתי קפה פתוחים כבר מתחילת יולי, אבל ההוראות הן: אם יושבים בפנים אז זה מוגבל לשני בתי בית, ואם בחוץ אז מקסימום שישה אנשים – מה שלא מפריע לאיש שמארגן את הקבוצה היהודית (זאת שנפגשת בזום פעם בשבוע) להכריז שהוא רוצה שניפגש לארוחה בסביבות ראה"ש וכמובן זה יהיה בפנים כי זה כבר לא מזג אוויר מתאים לישיבה בחוץ. אני לגמרי מבינה את הרצון לעשות את זה – אבל לא מעכלת את הגישה שאומרת: לא אכפת לי מהנחיות הממשלה, אני הולך לעשות מה שבא לי. (לא שזה רק עניין של הנחיות הממשלה מנקודת המבט שלי: זה עניין של "ואהבת לרעך כמוך" – לשבת בפנים עם קבוצה גדולה זה לא רק לקחת סיכון בעצמך, אלא להסתכן בזה שמישהו בקבוצה יחטוף את הוירוס ויעביר אותו לאנשים אחרים. אבל אני לא חושבת שהוא במודע החליט לסכן אנשים אחרים – אני חושבת שהוא פשוט לא קולט את זה.)

חוצמזה, בעוד כמה שבועות גם אני חוזרת ללימודים! קוראיי הוותיקים יזכרו אולי שלפני שנה מצאתי את עצמי מתחילה שנת מנוחה מהקורס, כי לא היו עוד סטונדטים במרכז הלימוד שלנו – למי שלא יודע/לא זוכר, זה קורס מקולג' בוויילס שמועבר דרך מרכזי לימוד מקומיים, כך שאנחנו נפגשים בכיתה פעם בשבוע, רואים את ההרצאות שמוקרנות על מסך ואחר כך דנים במה ששמענו; ובשאר השבוע אנחנו יושבים בבית וקוראים ולומדים. (ומפעם לפעם יש לנו עבודה להגיש – מגישים אלקטרונית ומקבלים ציונים מהקולג'.) (הדבר היחיד שמצריך נסיעה לקולג' עצמו זה בחינות.) (מה אני לומדת, אתם שואלים? תיאולוגיה. כי, נו, כמובן – הרי קלטתם כבר שהנושא ההכי מעניין אותי בחיים זה אלוהים, נכון? כי "ואהבת את ה' אלהיך" וכו'… וכשאוהבים מישהו רוצים לדעת עליו עוד ועוד ועוד…) אז זהו, השנה יש עוד סטודנטים, כך שההפסקה מגיעה לסיומה ואני אצטרך להזכיר לעצמי איך ללמוד :)

ובינתיים, למקרה שלא אספיק, מאחלת לכולם שנה טובה, עם יותר בריאות ופחות קורונה.