סתם סתם

טוב, בכל זאת אנסה להשתמש בעורך החדש המוזר הזה. לא שיש לי ממש מה לומר, אבל מזמן לא כתבתי פה ואולי הגיע הזמן שאתגבר על ההתבאסות שלי מהעורך החדש של וורדפרס ואנפנף לשלום לכל מיליוני קוראיי (כאילו) ואגיד שכן, אני עדיין בחיים.

עצוב לי על העורך של וורדפרס כי כשהתחלתי את הבלוג כאן זה היה מפני שממש ממש נהניתי מזה – ניסיתי פלטפורמות אחרות וזו היתה הפלטפורמה שממש ממש נהניתי להשתמש בה, זה היה כזה תענוג… ועכשיו הם הפכו את זה למין מפלצת מוזרה שכשקפצתי לביקור וראיתי את זה, ממש יצא לי החשק.

אבל הנה, הכרחתי את עצמי לנסות שוב, מצאתי איך יוצרים בלוק של טקסט נורמלי, ואני בפיסקה השלישית וזה די זורם. אז אולי סתם עשיתי עניין מכלום.

לא שיש לי זמן לכתוב, אז אקצר – יש לי המון המון חומר לקרוא בשביל הקורס, גם החומר הרגיל וגם מה שאני צריכה לקרוא כדי להכין עבודה שיש לי להגיש בקרוב – מעניין (מרתק אפילו) אבל המון המון, והמוח שלי מזכיר לי שאני בת 59 כמעט ויש גבול לכמה זמן אני מסוגלת להתרכז בקריאה ברמה אקדמאית לפני שהעיניים נעצמות. קפה + פפסי = איך שאני מתמודדת עם הלימודים.

חוצמזה? האביב מתקרב – יש פרחים שמסמנים את בואו, והציפורים שרות, והטמפרטורות עלו למרומי 11 (מחכה שתפסיקו לצחוק)… והיום קבלתי משלוח מצות, אז בואו נגיד שאני מוכנה לפסח. (זה היה סיפור – אני עושה את רוב הקניות בהזמנה אונליין, כי עם הלימודים ממש אין לי זמן להסתובב בסופר, אבל מצות הם לא מוכרים אונליין. כי זה מוצר שהם מוכרים בסניף הקרוב אלי אבל זה לא הסניף שממנו מגיעים המשלוחים. ובעלי נורא עסוק כרגע אז לא יכולתי לבקש ממנו לקפוץ לשם – אבל חברה מהקהילה שמחה מאד לעזור, סירבה לקחת תשלום, ואפילו הוסיפה עוגת פסח!)

סימני אביב זה גם שבהדרגה אנחנו מתכוננים לצאת מלוקדאוון – בעוד שבוע וחצי יהיה מותר להיפגש עם אנשים בחוץ, מקסימום שישה אבל זה הרבה יותר טוב מכלום. ואם הכל ילך לפי הציפיות, לקראת סוף יוני ייגמרו כל ההגבלות. (ממש קשה לי לדמיין את זה – כל כך התרגלתי ללוקדאוון!)

ועוד ארוע משמח: היום קיבלתי זימון להתחסן! עושים את זה בהדרגה פה, לפי קבוצות גיל – התחילו מבני שבעים פלוס ולאט לאט ירדו, ועכשיו החיסון מוצע לבני חמישים פלוס. קבעתי תור ליום ראשון אחה"צ.

ועכשיו, הגיע הזמן לפרסם את הפוסט הזה ולחזור ללימודים.

לא לפני שאאחל לכם חג שמח.

אז הנה: חג שמח :)