גלריה זו מכילה תמונה אחת
עכשיו כאן חמישה לאחת בצהריים, מה שאומר שלפני עשר שנים בדיוק עדיין לא הייתי נשואה. החתונה התחילה בשתיים – כן, זה זמן נורמלי לחתונות פה, בכלל חתונות באנגליה זה משהו שקורה בשעות היום ולא בערב, ומאד מקובל אפילו להתחתן בבוקר … להמשיך לקרוא
גלריה זו מכילה תמונה אחת
אז כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת, מצאתי לא מזמן מחברת ישנה שלי, מחברת פשוטה עם עטיפה חומה שממלאת אותי נוסטלגיה… ראיתי מה שעשיתי לכותרת ותהיתי אם זה משהו שכולם עשו, או שזו היתה תופעה מקומית בלבד. זאת בהחלט לא היתה המצאה … להמשיך לקרוא
מה, כבר? אבל עוד יש… אה, טוב, בעצם רק עוד שבוע עד שהילדים חוזרים לבית הספר. לאן בדיוק נעלם אוגוסט? לא מבטיחה לענות על כל השאלות, אבל קיבלתי את השרביט החביב הזה מגגג וחשבתי שאנסה לראות כמה אוכל לדלות מזכרוני. … להמשיך לקרוא
לרגל יום המעשים הטובים שחל מחר, קיבלנו מהנהלת הבלוגיה את השאלה: מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? כמובן שאם הייתי רוצה להתחכם (מי, אני? מה פתאום?) הייתי עונה פשוט: הערב, כשבישלתי ארוחה לבעלי. מה, זה לא נחשב? :) אבל … להמשיך לקרוא
קראתי את מתכון האורז אצל מוטיאור וזה הביא לי גם תיאבון וגם זכרונות. הזכרון הראשון שצף לי בראש הוא מסביבות גיל 21-22 (שזה מאד מאד מזמן). החבר שלי ואני עברנו לגור ביחד, והוא הציע שנזמין את החברה הכי טובה שלי … להמשיך לקרוא
טוב, אמרתי שאני שומרת לעצמי את הזכות לחזור לאי אילו מן השאלות שעניתי להן במהירות במסגרת שרביט ה-30 דקות. אחת השאלות היתה: האם אי פעם הלכת לאיבוד? וזו שאלה שמעלה אצלי זכרונות… זכרון אחד הוא מגיל 21 – כן, אני … להמשיך לקרוא
פעם אחרונה שכתבתי כאן, הייתי עדיין במצב של: אוף, אני צריכה לכתוב כרטיסי ברכה וממש לא בא לי, אנשים מסביבי פה חוגגים חג שאני ממש לא אוהבת ו… טוב, בסופו של דבר הכרחתי את עצמי לבצע את המשימה כדי שאוכל … להמשיך לקרוא
נשאלתי לא מזמן למה אני מתכוונת כשאני אומרת שאלוהים אמר לי לעשות כך וכך – איך אני שומעת אותו? האם זה מעבר לתחושת בטן חזקה? ואני מודה לגגג שזורקת לי מפעם לפעם שאלות כל כך טובות שהתשובה לכל אחת מהן … להמשיך לקרוא
תפוז הכריזו על שבוע בריאות הילד, וקודם כל חשבתי: מה יש לי לומר על זה, הרי מעולם לא גידלתי ילדים – אבל הם הציעו גם את האפשרות שנחלוק חוויות מילדותנו, ומן הסתם לכל אחד יש זכרונות כאלה, וגם לי. אני … להמשיך לקרוא
"מהצד זה נשמע הזוי" היתה התגובה המאד מובנת לרשומה קודמת שלי, שבה סיפרתי קצת על חוויית ה"לך לך" הפרטית שלי, כשאלוהים אמר לי לעזוב את מקום העבודה שלי בלי שאדע איך אתפרנס והיכן אגור – אני יודעת שהיו זמנים שאני … להמשיך לקרוא
מירב מקלפת תפוזים 