גלריה זו מכילה תמונה אחת
שאלה לי אליכם, קוראיי היקרים. איזה בלוגים כדאי לי לקרוא? בלוגים בעברית, בלוגים של ישראלים. בלוגים שכיף לקרוא. ובעיקר ב-וורדפרס. (כי הכי קל לי לעקוב אחרי בלוגים ב-וורדפרס.) יותר מדי בלוגים שנהגתי לקרוא נכנסו לתרדמת. אז יאללה, ספרו לי – … להמשיך לקרוא
די, אני מפסיקה לבקר שם. זה ממש טירוף עם הפרסומות. מצטערת, חבר'ה, לא יכולה עם זה יותר. פרסומות שנפתחות בפופ-אפ כשלא הקלקתי על שום דבר שנראה כמו "כן, אני רוצה לראות פרסומת" – לגמרי רנדומלי, ומעצבן לא רק מפני שלא … להמשיך לקרוא
פרסמתי כאן קודם רשומה קצרצרה, וזה לא דבר שאני נוטה לעשות הרבה – אבל אני מוצאת שבבלוג העברי שלי אני עושה את זה הרבה יותר מאשר בבלוג שלי באנגלית. וזה לא ממש מפתיע – כי את הבלוג שלי באנגלית הגדרתי כמקום להבעת דעות ולא מקום שבו אני סתם מקשקשת, אני לא מחלקת שם חוויות מחיי היומיום שלי, אני לא מספרת שם על החופשה שלנו (כן, כן, אני יודעת שעוד לא כתבתי על זה כאן… זה יבוא…) או על התור בדואר או על השמחה שבמציאת סלט חצילים ישראלי בסופר. דברים כאלה אני מחלקת עם אנשים בגוגל פלוס, שזו רשת חברתית שבה טבעי ונורמלי לקשקש על כל מה שעולה לי בראש, בלי לחשוב: רגע, זה מספיק חשוב בשביל לשים את זה בבלוג?
מה שמביא אותי לשאלה שרציתי לשאול אתכם.
בתור אנשים שקוראים בלוגים, איך אתם מרגישים כשמישהו מפרסם רשומה קצרצרה כזאת? להמשיך לקרוא
כבלוגרית אני אוהבת שמגיבים אצלי – גם כי לפעמים נוצר דיאלוג מעניין, אנשים מעלים שאלות שלא חשבתי עליהן או נקודות מבט שונות, או מספרים על חוויות שהם עברו, וזה הופך את הבלוג לפחות חד-צדדי; וגם כי כשמישהו מגיב אני יודעת … להמשיך לקרוא
שוב ושוב אני נתקלת בגלישותיי בתופעה הזאת: אנשים נעלבים כי בלוגר לא ענה לתגובה שלהם, או שאף אחד לא מגיב לבלוגים שלהם, או שאנשים מגיבים לבלוג או לתגובה שלהם בצורה שלא נראית להם… ואני לא מזלזלת בעצמת הפגיעה, אני מבינה … להמשיך לקרוא
מירב מקלפת תפוזים 