והרי חדשות מירב לסוף אוקטובר

היום נהגתי לסופר עם מיזוג אוויר וחלון פתוח – כי עלינו ל-18 מעלות :)

כן, במונחים של סוף אוקטובר באנגליה זה היה ממש יום חם! וכיף! אפילו עם שמש!

חוץ מזה הנהיגה חזרה מהסופר היתה תענוג – בחודשיים האחרונים נאלצתי לנסוע בדרך חלופית כי עשו עבודות בכביש שבו אני בדרך כלל משתמשת, והיום סוף סוף יכולתי לחזור לדרך שאני אוהבת! כי – לא תאמינו! אני בקושי האמנתי כשגיליתי את זה – העבודות בכביש ההוא הסתיימו מוקדם! זה היה אמור להימשך עד 2 בדצמבר, אבל הם סיימו ב-27 באוקטובר!

עוד הפתעה נעימה היתה שיש שוב אפשרות לשלם למישהו שירחץ לי את האוטו בזמן שאני עושה קניות. מאד אהבתי את הסידור הזה, אבל באיזשהו שלב הם נעלמו – והיום, הפלא ופלא, שוב ראיתי אותם במגרש החניה של הסופר! טוב, לא בדיוק "אותם" כי זו חברה אחרת, אבל אותו עקרון: מחנים את האוטו, מבקשים שירחצו, עושים קניות, יוצאים מהסופר ומשלמים כמה פאונד ונוסעים הביתה באוטו נקי!

*

בשבת היה לי יום מעייף אך משמח – חגיגת יום הולדת 90 לאבא של בעלי, שרק לפני כמה חודשים לא היינו בטוחים שיהיה בריא מספיק או אפילו בחיים כדי לחגוג את הארוע הזה. יש לו סרטן אגרסיבי וסביר מאד להניח שזה היומולדת האחרון שלו, כך שזאת היתה חגיגה מאד מיוחדת.

היינו כעשרים איש – ההורים של בעלי, גיסתי שגרה בוויילס עם בעלה ושלושה מילדיהם, שתי דודות של בעלי, פלוס בני דודים שלו. את בני הדודים עוד לא פגשתי אף פעם, והיה יופי לפגוש אותם ולגלות שהם לא נושכים :) ואת המשפחה מוויילס אנחנו כמעט ולא רואים (כי וויילס זה רחוק!), אז היה יופי שהם באו – במיוחד נהניתי מההזדמנות להכיר קצת את הבן הגדול שלהם, שלא יצא לי עדיין לפגוש בתור אדם בוגר, והוא כבר בן 26!

למה מעייף, אתם שואלים? כי אני צפור לילה ולא רגילה להיות חברותית בשעה מוקדמת כמו 12.30 בצהריים… וכי אני אינטרוורטית ובשבילי 20 איש זה הרבה, במיוחד כשחלק מהם מעולם לא פגשתי. אבל אני מאד מאד שמחה שעשיתי את המאמץ, לא רק מפני שאני יודעת שלהורים של בעלי זה היה מאד חשוב ואני אוהבת אותם, אלא מפני שאני מכירה עכשיו עוד מקרובי המשפחה שלו – ואין לנו המוני הזדמנויות להיפגש אתם, כי המשפחה מפוזרת בכל רחבי בריטניה, וזאת ארץ גדולה!

*

זוכרים שסיפרתי בהתרגשות שקניתי סוף סוף סמארטפון?

אז אחרי כמה שבועות התברר לי שזאת היתה טעות. לא, לא שקניית סמארטפון בכלל היתה טעות, אלא שמכרו לי מכשיר שלא מתאים לצרכיי. סיפור ארוך ומייגע, אבל יש אור בקצה המנהרה – אחרי שכתבתי למנהל החנות להתלונן (כי אמרתי להם בשביל מה אני רוצה סמארטפון, אז למה הם מכרו לי מכשיר שלא מתאים לדרישות שלי?) ואחרי שכתבתי להנהלת הרשת להתלונן כי הוא לא ענה לי, קיבלתי צלצול ממנהל החנות (שאני מניחה שקיבל נזיפה מהנהלת הרשת) והוא – אתם יושבים? – הוא התנצל, והזמין אותי לבוא לחנות לדון בשדרוג עם הנחה. קבענו ליום שישי הקרוב, ואני מקווה לצאת מהחנות עם סמארטפון חדש שיעשה מה שאני רוצה!

(זה לא שאני רוצה את הירח… אני בסך הכל רוצה מכשיר שיאפשר לי להתקין את כל האפליקציות שאני צריכה. אלכסנדר הראשון הוא מכשיר עם זכרון פנימי פצפון, ואפילו כשמתקינים לו כרטיס זכרון זה לא עוזר, כי הוא צריך שיהיה מספיק זכרון פנימי פנוי כדי להוריד אפליקציה חדשה. אפשר להעביר אותן אחר כך לכרטיס הזכרון, אבל הוא לא יודע להוריד אותן ישר לשם. לקח לי שמונים שנה לגלות את כל זה – קודם קניתי לו כרטיס של 32 גיגה ואחר כך גיליתי שזה לא עוזר… בכל אופן, אני מקווה שאלכסנדר השני ידע להתמודד…) (כשקראתי לסמארטפון הזה אלכסנדר הראשון בהחלט לא ציפיתי שאצטרך לעבור לשני כל כך מהר…)

*

זהו, עכשיו אתם מעודכנים. מאחלת לכם נובמבר שמח, והנה תמונה של למה שצילמתי בחופשה – כי למה לא.