סתם סתם

טוב, בכל זאת אנסה להשתמש בעורך החדש המוזר הזה. לא שיש לי ממש מה לומר, אבל מזמן לא כתבתי פה ואולי הגיע הזמן שאתגבר על ההתבאסות שלי מהעורך החדש של וורדפרס ואנפנף לשלום לכל מיליוני קוראיי (כאילו) ואגיד שכן, אני … להמשיך לקרוא ←

מה לקרוא???

גלריה זו מכילה תמונה אחת

שאלה לי אליכם, קוראיי היקרים. איזה בלוגים כדאי לי לקרוא? בלוגים בעברית, בלוגים של ישראלים. בלוגים שכיף לקרוא. ובעיקר ב-וורדפרס. (כי הכי קל לי לעקוב אחרי בלוגים ב-וורדפרס.) יותר מדי בלוגים שנהגתי לקרוא נכנסו לתרדמת. אז יאללה, ספרו לי – … להמשיך לקרוא ←

גם באנגלית? לא, גם בעברית

כן, יש לי גם בלוג באנגלית. או, ליתר דיוק: יש לי בלוג באנגלית, ובנוסף לו פתחתי גם בלוג בעברית ומפעם לפעם אני כותבת בו. וכן, זה קצת מוזר – כי אני צברית דוברת עברית, ולמרות שגדלתי בבית דו לשוני ברור … להמשיך לקרוא ←

2014 במבט לאחור

איזה כיף! מסתבר שבשנה האחרונה היו לי כאן יותר משתי כניסות ביום – מרשים, נכון? :-)

(אופס, בעצם זה ממוצע עקום, כי הרי רק לקראת סוף יולי חנכתי את הבלוג הזה, כך שמספר הכניסות הוא לא מכל השנה אלא מחמישה חודשים. אז בערך 168 כניסות בחודש. זה נשמע טיפה יותר סביר. נרגעתי.)

מצד שני, זה לא שכתבתי המון כאן. פחות מרשומה בשבוע – נו נו נו לי. (39 רשומות בשנה – כלומר ממוצע שבועי של 0.75)

היום עם הכי הרבה צפיות היה, לא במפתיע, היום שבו פתחתי את האתר הזה לקהל הרחב והכרזתי על חנוכת בית.

כל זאת, ועוד נתונים סטטיסטיים מרתקים, בדו"ח השנתי שוורדפרס הכינו לי: (ותודה שטסתם מירב בשנת 2014. מקווה לראותכם בטיסות של 2015! תמיד שמחה לקבל כאן אורחים, ולשמוע מה יש לכם לומר על מה שאני כותבת!)

הנה תקציר:

קרון חשמלית בסן פרנסיסקו יכול להכיל 60 איש. בבלוג הזה ביקרו בערך 840 פעמים בשנת 2014. אם הבלוג היה קרון חשמלית, הוא היה צריך לבצע 14 נסיעות כדי להוביל את כמות המבקרים הזו.

אל הדוח המלא.

וואו, תפוז, באמת הגזמתם

די, אני מפסיקה לבקר שם. זה ממש טירוף עם הפרסומות. מצטערת, חבר'ה, לא יכולה עם זה יותר. פרסומות שנפתחות בפופ-אפ כשלא הקלקתי על שום דבר שנראה כמו "כן, אני רוצה לראות פרסומת" – לגמרי רנדומלי, ומעצבן לא רק מפני שלא … להמשיך לקרוא ←

המחשב *לא* מת, יחי המחשב החדש

גלריה זו מכילה תמונה אחת

אז לפני שבועיים סוף סוף עשיתי את מה שאני דוחה מזה שנים, וקניתי לפטופ חדש. הישן (שנתתי לו את השם פטריק כי חיפשתי משהו שיתחיל באות P, על שם היצרן Packard Bell) התחיל כבר מזמן להראות סימני הזדקנות, מה שממש … להמשיך לקרוא ←

שאלה לי אליכם

פרסמתי כאן קודם רשומה קצרצרה, וזה לא דבר שאני נוטה לעשות הרבה – אבל אני מוצאת שבבלוג העברי שלי אני עושה את זה הרבה יותר מאשר בבלוג שלי באנגלית. וזה לא ממש מפתיע – כי את הבלוג שלי באנגלית הגדרתי כמקום להבעת דעות ולא מקום שבו אני סתם מקשקשת, אני לא מחלקת שם חוויות מחיי היומיום שלי, אני לא מספרת שם על החופשה שלנו (כן, כן, אני יודעת שעוד לא כתבתי על זה כאן… זה יבוא…) או על התור בדואר או על השמחה שבמציאת סלט חצילים ישראלי בסופר. דברים כאלה אני מחלקת עם אנשים בגוגל פלוס, שזו רשת חברתית שבה טבעי ונורמלי לקשקש על כל מה שעולה לי בראש, בלי לחשוב: רגע, זה מספיק חשוב בשביל לשים את זה בבלוג?

מה שמביא אותי לשאלה שרציתי לשאול אתכם.

בתור אנשים שקוראים בלוגים, איך אתם מרגישים כשמישהו מפרסם רשומה קצרצרה כזאת?

אחלה! מצאתי דרך לעשות את זה בכל זאת!

לא שניסיתי לעשות משהו מסובך במיוחד – באופן רגיל זה משהו שאני יודעת לעשות, אבל כשאני כותבת בעברית אני מתבלבלת לגמרי עם הכיוונים כשאני מנסה להוסיף קוד HTML. (לא יודעים מה זה? אל דאגה. אתם מוזמנים להתעלם מהפוסט הזה ולברך "ברוך שפטרני מעונשו של קוד הטמל".)

ההקשר: יצירת וידג'ט טקסט, שם צריך להוסיף את הקוד ידנית. אבל מה, כשאני כותבת כאן פוסט אני לא חייבת להוסיף קוד באופן ידני, אני יכולה ללחוץ על כפתורים שיוצרים את הקוד. אז פתחתי פוסט כאילו, שמתי בו את הטקסט ולחצתי על כפתור יצירת קישור, ואחר כך עשיתי קופי-פייסט לתוך תיבת הוידג'ט.

אני כותבת על זה כאן לא רק לטובתם של בלוגרים אחרים שכותבים בעברית כאן בוורדפרס, אלא גם בשבילי, כדי שאזכור פעם באה שתהיה לי בעיה דומה.

זהו, באמת סתיו – ודי, נמאס לי מתפוז

עד עכשיו הרגשתי שאמנם קריר ויש פחות שמש, אבל זה עוד לא באמת סתיו כי העצים עדיין מכוסים בעלים ירוקים. אתמול יצאתי לטייל אחה"צ וראיתי שזהו, באמת סתיו. אבל רציתי לפרסם תמונה כדי להראות לכם, והעורך החליט לשגע אותי. זהו. … להמשיך לקרוא ←

כמעט חודש?! טוב, פשוט לא היו לי מספיק כפיות

קוראיי הוותיקים בוודאי כבר יודעים שמפעם לפעם אני נעלמת מכאן. לא תמיד יש לי הסבר ברור להיעלמות, לפעמים זה מפני שיש לי עבודת הגהה גדולה לסיים, למשל, אבל לפעמים זה פשוט מפני שלא היו לי מספיק כפיות. מי שלא מכיר … להמשיך לקרוא ←