היום בפינת אותי זה מצחיק (או לפחות משעשע קלות):
בבלוג השני שלי אני מתחזה לצפרדע (מה זאת אומרת למה?) וכתבתי כותרת מישנה שמדברת על הצפרדע שמהרהרת ומקרקרת. אחר כך תהיתי איך פרדיננד* מרגיש עם זה שאני מדברת עליו בלשון נקבה. פרדיננד אמר שהוא לא ממש מבסוט מהקטע, אבל הסברתי לו שככה זה בעברית, צפרדע זה נקבה, אפילו כשזה צפרדע זכר. כמו ציפורים.
פרדיננד הצפרדע לא ממש התעודד מהמחשבה שיש לו משהו משותף עם ציפורים.
והוא התבלבל עוד יותר כשהסברתי לו שציפור היא נקבה אבל, למשל, שַחרור הוא זכר. ומצד שלישי סנונית, למשל, היא נקבה.
אז הסנונית עפה גם כשהיא נקראת בשם הספציפי סנונית וגם כשהיא נקראת בשם הכללי יותר: ציפור. אבל השַחרור מפוצל אישיות, כשהוא מתואר כשַחרור הוא דווקא עף, אבל כשהוא על תקן ציפור הוא היא עפה.
ואנחנו, בני האדם המסכנים, כשאנחנו מדברים/כותבים על היצורים האלה, נאלצים לעשות כל מיני שמיניות באוויר כמו להגיד שהשַחרור הוא ציפור שחורה עם מקור כתום אבל הנקבה היא חומה.
בשם הציפורים והצפרדעים, אני מוחה.
* פרדיננד הוא צפרדע צעצוע, מסוג הצעצועים הרכים האלה העשויים בד וממולאים בכדורים כאלה, כך שהוא לא ממש צעצוע חביק אלא יותר בגדר צעצוע מעיך.
מירב מקלפת תפוזים 
מזל שהוא צפרדע ולא קרפדה. תארי לך שהיית צריכה להסביר לו למה בעברית הוא נקבה ובספרדית הוא זכר :)
אהבתיאהבתי
אכן, תארי לך את הבעיות הנפשיות של קרפד/ה מספרד שעולה לארץ :)
אהבתיאהבתי