נא להכיר: שפן ושמו מירב

השפן הקטן שכח לסגור הדלת… לה לה לה אפצ'י…

אבל ממש לא חשבתי שבשביל זה אני באה לביקור, להשתעל ולהתעטש ולהסתובב עם תחושה שדחפו לי צמר גפן למוח.

ניחא, גם את זה נעבור, מן הסתם. לפחות יש קצת שמש נעימה, ואוכל טעים, כל מיני דברים עם שום כי זה בריא נגד החיידקים (תירוץ טוב, לא? אני מתה על סלט חצילים רומני), שניצל כי זה עושה לי הרגשה כזאת של אוכל ביתי (וכי יש כאן מסעדת שניצלים טובה), ואתמול הלכנו לאיזה מקום שלא הכרתי ואכלתי נקניקיות טעימות – כן, זה כיף, כי באנגליה קשה להשיג נקניקיות טובות נטולות חזיר.

לשלב האפצ'י נכנסתי רק היום. ההתקררות אתי כבר כמה ימים, אבל זה התחיל בתור כאב גרון, עם שיעול פה ושם. פלוס התחושה הזאת של מוח מלא צמר גפן, שאני ממש לא אוהבת. (האם קיבלתי את החיידקים מאמא שלי? או מאח שלי? שניהם היו משועלים היטב כשהגעתי, אמא שלי הצהירה שהיא לא מנשקת אנשים בגלל זה, אז אולי זה סתם צירוף מקרים?)

לבריאות לכולם!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.