הכיף שבחזרה לאנגליה במרץ הוא שאני רואה כבר סימנים של תחילת אביב כאן. היום אפילו נאלצתי לגהץ מכנסי קיץ עקב עלייה בטמפרטורות (עלייה במושגים אנגליים – 15) ואני מסתובבת בחולצה קצרת שרוולים. בחוץ זורחת שמש חמימה – בניגוד לשמש החורף, שהיא כמו הנורה במקרר: רק מאירה, לא מחממת. ואתמול יצאתי לטייל קצת בשכונה וצילמתי, כך שאני יכולה להראות לכם טיפה איך שנראית תחילת מרץ כאן. בייחוד נהניתי לראות את הניגוד בין עצי הדובדבן הפורחים לבין העצים הערומים שלידם – רוב העצים עדיין בתרדמת חורף ועוד לא התחילו להתלבש.
חוצמזה, בלי שום קשר לעונות השנה, נהניתי לראות שבעלי התחיל לכתוב בעברית על רשימת הקניות שלנו! בביקור שלנו בארץ הוא מאד נכנס לעניין הזה של לימוד עברית, וההתלהבות לא עברה עם חזרתנו לאנגליה, הוא ממשיך לשאול אותי איך אומרים כל מיני דברים, ולשפר קריאה וכתיבה – נדהמתי שהוא הצליח לפענח משהו שכתבתי בכתב יד, בכתב רגיל, מחפף כזה, בלי להתאמץ שזה יהיה מובן. ואתמול נכנסתי למטבח וראיתי שהוא כתב "לחם" (בכתב יד) על רשימת הקניות. התגובה שלי היתה לקחת את האותיות המגנטיות הצהובות ולכתוב בהן בראש המקרר: בעלי מותק.
