אז מה היה לנו

וואלה, חודש לא כתבתי פה? נו נו נו לי.

טוב, אז מה היה לנו בינתיים? קצת קיץ פה ושם, קצת הסתגלות למאה ה-21 (קניתי סמרטפון סוף סוף), קצת חגיגת יום נישואין, וחוץ מזה – נו, החיים וכו'. ואיכשהו פתאום כמעט סוף אוגוסט – נראה לי שהחודש הזה נזל לי מבין האצבעות.

אבל כן, קניתי סוף סוף סמרטפון וחלק ניכר מהזמן והאנרגיה שלי הלכו על פענוח הצעצוע החדש. הקטע ההכי מתסכל היה כשניסיתי לפענח איך פותחים את המכסה בכלל! הבחור בחנות שאל אם אני רוצה שהוא יכניס את כרטיס הסים ואני, ברגע של גבורה מטורפת, אמרתי שלא לא לא, אני אעשה את זה בעצמי בבית.

בסופו של דבר אני דווקא שמחה על הטירוף הזה, כי ככה נאלצתי ללמוד בעצמי איך עושים את זה, מה שאומר שאדע בעתיד ולא אתקע כמו שנתקעתי באותו ערב… כי הוא היה מראה לי את הדרך שבה אמורים לפתוח את המכסה, והדרך הזאת כל כך לא עובדת לי… אמורים להכניס ציפורן לאיזה מקום בפינה אבל אני ממש ממש לא הצלחתי. בסופו של דבר – אחרי נסיונות חוזרים ונשנים, ואחרי שגיגלתי שוב ושוב ואפילו הלכתי לחפש שכנים עם ילדים צעירים (אבל הם לא היו בבית), בסוף גיגלתי לא את השאלה "איך פותחים את מכסה הבטריה" אלא את הטרוניה: אני לא מצליחה לפתוח את מכסה הבטריה! ומצאתי קליפ ביוטיוב של מישהי שחוותה את התסכול הזה ומצאה פתרון חלופי – במקום צפורן, היא השתמשה בפינת כרטיס אשראי, שזה הרבה יותר חזק ובלתי שביר מצפורן. (אל תשאלו איך נראה הלק שלי אחרי כל הסיפור הזה…)

(אני דווקא מצאתי חלופה לכרטיס האשראי – כרטיס מקרטון עבה שבא עם הסים. פשוט כי לא התחשק לי לקום מהכורסא שוב וזה מה שהיה לידי. זה קרטון עבה וחזק, ועבד מצויין.)

אז אחרי שהצלחתי לפתוח את המכסה ולהכניס את הסים, התחלתי בפרוייקט: ללמוד איך משתמשים בדבר הזה, איך משנים הגדרות ומארגנים אייקונים וכו' וכו'. ו… אה כן, לפני כמה ימים פתאום צלצל הטלפון – מה, רגע, הדבר הזה שבו אני משתמשת לצורך גוגל פלוס והצייצן ואינסטגרם וכל זה, זה גם טלפון? שכחתי… וזה היה הרגע שבו גיליתי שלא ידעתי איך עונים כשהוא מצלצל… ראיתי אייקון של טלפון ירוק על המסך והנחתי שלוחצים עליו כדי לענות, אבל לא – יש עיגול באמצע המסך ומסתבר שאני צריכה להזיז את העיגול לכיוון הטלפון הירוק כדי לענות. (או לכיוון הטלפון האדום כדי לסרב.)

וואווי Y3, למקרה שמעניין אתכם. וקראתי לו אלכסנדר הראשון. (משחק מילים דבילי באנגלית – המילה סמרטפון גרמה לי לחשוב על הביטוי *Smart Alec, ומכיוון ש-Alec זה קיצור של אלכסנדר, ומכיוון שזה הסמרטפון הראשון שלי, החלטתי שהוא יהיה אלכנסדר הראשון.)

*מנסה לחשוב איך לתרגם את הביטוי הזה לעברית אבל העברית שלי חלודה מדי. זה ביטוי שמשתמשים בו כדי ללעוג לטיפוס מעצבן שעושה מעצמו אחד שיודע הכל.

חוץ מזה בשבוע שעבר חגגנו 13 שנה לנישואינו. טיילנו קצת בפארק שאנחנו אוהבים, והנה תמונה:

עצרנו בדרך לשם בפאב נחמד, ישבנו בחוץ ונהנינו ממשקה קר ומנוף יפהפה. ובערב, אחרי קצת הרפתקאות (המקום שחשבנו עליו למטרת ארוחת ערב מסתבר שנסגר ולא ידענו, ועד שהגענו לשם כבר היה מאוחר בשביל לחפש פאבים אחרים – כי פאבים אנגליים נוטים להגיש ארוחת ערב רק עד 8.30-9) החלטנו בסופו של דבר לנהוג חזרה הביתה ולאכול במסעדה מקומית שאנחנו אוהבים ושמזמן לא ביקרנו.

זה היה יום קיץ ממש נעים, עם שמש מחממת וטמפרטורות שאני אוהבת – נדמה לי שהגענו ביום ל-24. למחרת היה חם יותר, ואני חושבת שזה היה הלילה שבו פתאום עלתה הלחות ולא הייתי בטוחה שאצליח להירדם, אבל נרדמתי בכל זאת וביום שאחריו כבר לא היה כל כך לח.

היום 21 מעלות, ולפי התחזית זה באופן כללי מה שיש השבוע – שזה בסדר גמור מבחינתי, אם כי הייתי שמחה אם היתה קצת יותר שמש. אני אוהבת אור!

וזה סוף חדשות מירב לשעה זו. כ"ה באב שמח לכולם. (לא לא, אין שום סיבה לחגוג את כ"ה באב אלא אם כן אתם רוצים לחגוג את התאריך העברי של יום הנשואין שלנו…)

ד"ש מאלכסנדר.